ילקוט שמעוני/ויקרא/רמז תרעט


תניא מנין ליוצא ליהרג ואמר אחד ערכו עליו שלא אמר כלום, תלמוד לומר כל חרם לא יפדה. יכול אפילו קודש שנגמר דינו, תלמוד לומר מן האדם ולא כל האדם. ולרבי חנינא בן עקביא דאמר נערך לפי שדמיו קצובין (ורבי יוסי אומר נודר ומעריך ומקדיש ואם הזיק חיב בתשלומין). האי כל חרם מאי עביד ליה, מיבעי ליה לכדתניא ר' ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקא אומר לפי שמצינו למומתים בידי שמים שנותנין ממון ומתכפר להן שנמר אם כופר יושת עליו יכול אף בידי אדם כן, תלמוד לומר כל חרם לא יפדה. ואין לי אלא מיתות חמורות שלא ניתנו שגגתן לכפרה, מיתות קלום שניתנו שגגתן לכפרה מנין, תלמוד לומר כל חרם. המקדיש במעשר שני בין בשוגג בין במזיד לא קידש דברי ר"מ. מנהגי מילי, אמר רב אחר [בריה דרבא] משמיה דגמרא דכתיב וכל מעשר הארץ מזרע הארץ מפרי העץ לה' הוא בהוייתן יהא. זרע הארץ לרבות את זרע השום השחליים והגרגירים. יכול שאני מרבה את זרע לפת וצנונות ושאר זרעוני גינה שאינן נאכלין, תלמוד לומר מזרע ולא כל זרע. מפרי העץ לרבות את פירות האילן, יכול שאני מרבה את זרע לפת וצנונות ושאר זרעוני גינה שאינן נאכלין, תלמוד לומר מזרע ולא כל זרע. מפרי העץ לרבות את פירות האילן, יכול שאני מרבה את חרובי (שיטה) [שקמה] וצלמונה ואת חרובי (גרגר) [גרידה], תלמוד לומר מפרי העץ ולא כל פרי העץ. מנין לרבות את הירקות למעשרות, תלמו דלומר ולכ מעשר הארץ יכול (כה) בשני מעשרות הכתוב מדבר, תלמוד לומר הוא, הוא האמור כאן והוא האמור להלן דברים המחוסרין כאן אמרם הכתוב להלן. ואם גאלאיש ממעשרו ולא כל מעשרו, פרט למעשר שני שאין בו שוה פרוטה. רבי אמי אמר אין ב, רב אסי אמר אין בחומשו, שנאמר ויסף חמישיותו עליו שיהא הוא וחומשו חמשה דברי ר' יאשיה. ר' יונתן אמר (חומש) [חמישיתו] חומשו של קרן. ואם גאל יגאל לרבות את האשה. ואם גאל יגאל לרבות את היורש. איש פרט לקטן, יכול (כו) שאני (מוציא) [מרבה] בן תשע שנים ויום אחד, תלמוד לומר ואם גאל יגאל. ממעשרו אין לי אלא מעשר שנכנס משדותיו, ירש ולקח וניתן לו במתנה מנין, תלמו לומר ואם גאל יגאל, ממעשרו ולא כל מעשרו [פרט למעשר שנכנס לירושלים ויצא]. ממעשרו פרט לפחות משוה פרוטה. יוסף עליו שיהא הוא וחומשו חמשה: