ילקוט שמעוני/ויקרא/רמז תרע
פרשת בחקתי:
חשבתי דרכי ואשיבה רגלי על עדותיך אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם בכל יום ויום הייתי מחשב ואומר למקום פלוני אני הולך, לבית דירה פלונית אני הולך, והיו רגלי מביאות אותי לבתי כנסיות ולבתי מדרשות, הדא הוא דכתיב ואשיבה רגלי אל עדותיך, רבי (חנינא) [הונא] בשם ר' אחא אמר חשבתי מתן שכרן של מצות והפסדן של עבירות ואשיבה רגלי אל עדותיך. ר' מנחם חתניה דר' (חנינא) [לעזר בר אבינא] אמר חשבתי מה שכתבת לנו בתורה אם בחקי תלכו ומה כתיב תמן ונתתי שלום בארץ, ואם לא תשמעו לי מה כתיב תמן ויספתי ליסרה אתכם. ר' אבא בריה דרבי חייא בשם רבי (חייא) [יונתן] אמר חשבתי ברכות וחשבתי קללות, חשבתי ברכות מאל"ף ועד תי"ו, וחשבתי קללות מן וי"ו ועד ה"א ולא עוד אלא שהן הפוכות הא כיצד אם זכיתתם אני הופך לכם את הקללות לברכות ואימתי כשתשמרו את תורתי, הדא הוא דכתיב אם בחקותי תלכו. [אמר ר' אלעזר] בנוהג שבעולם מלך בשר ודם גוזר גזרה אם רוצה הוא מקיימה ואם לאו סוף שמקיימה על ידי אחרים, אבל הקדוש ברוך הוא אינו כן, אם גוזר גזרה הוא מקיימה תחלה (איש אמו ואביו תיראו) [הדא הוא דכתיב מפני שיבה תקום והדרת פני זקן ויראת מאלקיך אני ה'], אני הוא שקיימתי מצות זקן תחלה, דבר אחר אם בחקתי תלכו חוקים שחקקתי בהם את השמים ואת הארץ, שנאמר אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי, חוקים שחקקתי בהם את השמש ואת הירח שנאמר כה אמר ה' נותן שמש לאור יומם חקות ירח וכוכבים לאור לילה, חוקים שחקקתי בהם את הים שנאמר בשומו לים חקו. חקים שחקקתי בהם את החול שנאמר אשר שמתי חול גבול לים חק עולם, חוקים שחקקתי בהם את התהום שנאמר בחוקו חוג על פני תהום חוק וחוג לגזרה שוה. חוקים שבהן חקוקים על יצר הרע הדא הוא דכתיב הוי החוקקים חקקי און. אמר ר' לוי משל למקום אדרימון שהו משובש בגייסות הושיב בה המלך קוסטרינוס אחר לשמרו, כך אמר הקדוש ברוך הוא התורה אבן ויצר הרע אבן, האבן תשמור את האבן, התורה אבן דכתיב ואתנה לך את לוחות האבן וגו' ויצר הרע אבן שנאמר והסירותי את לך האבן מבשרכם. חוקים שהן מביאין את האדם לחיי העולם הבא, שנאמר והיה הנשאר בציון והנותר בירושלים קדוש יאמר לו כל הכתוב לחיים בירושלים הוא העוסק בתורה שהיא עץ חיים, הסייף והספר ניתנו מכורכין מן השמים, אמר להם [הקדוש ברוך הוא] אם תשמרו מה שכתוב בספר הזה תנצלו מן הסייף הזה, ואם לאו הוא הורג אתכם. והיכן משמעו של דבר שנאמר ויגרש את האדם וישכו מקדם לגן עדן את הכרובים ואת להט החרב המתהפכת לשמור את דרך עץ חיים, דרך זו דרך ארץ, ואחר כך עץ חיים זו תורה. ר' שמעון בן יוחאי אומר הכבר והמקל ניתנו מכורכין מן השמים, אמר להם אם שמרתם את התורה הרי הככר לאכול, ואם לאו הרי המקל ללקות בו, מהיכן משמעו של דבר שנאמר אם תאבו ושמעתם טוב הארץ תאכלו, ואם תמאנו ומריתם חרב תאכלו וחרבון תאכלו. אמר ר' אחא צריכין ישראל לחרובא עבדון תתובא. אמר ר' עקיבא יאי הוא מסכנותא לברתיה דיעקב כערקא סומקא ברישיה דסוסיא חיורא: