ילקוט שמעוני/ויקרא/רמז תרסב


ובכל ארץ אחוזתכם גאולה תתנו, לרבות בתי חצרים ועבד עברי. בתי חצרים בהדיא כתיב בהו על שדה הארץ יחשב, ההוא לקבעו חובה ואליבוא דרבי אליעזר, דתניא וגאל את ממכר אחיו רשות, או אינו אלא חובה, תלמוד לומר כי לא יהיה לו גואל [כי יש אדם בישראל שאין לו גואלים] אלא זה שאינו רוצה ליקח ויש לו שהרשות בידו דברי ר' יהושע. ר"א אומר וגאל את ממכר אחיו חובה, או אינו אלא רשות, תלמוד לומר ובכל ארץ אחוזתכם גאולה תתנו הכתוב קבעו חובה. בשלמא למאן דאמר לרבות בתי ערי חומה היינו דכתיב בכל, אלא מאן דאמר לרבות בתי חצרים מאי בכל, קשיא. מנין שאין אדם רשאי למכור את שדהו להניחה בפונדתו ליקח בה כלים ליקח בה בית [אאם כן העני], תלמוד לומר כי ימוך ומכר אין מוכר אלא לכשיעני. יכול יצא מכל נכסיו בבת אחת, תלמוד לומר כי ימוך ומכר אין מוכר אלא לכשיעני. יכול יצא מכל נכסיו בבת אחת, תלמוד לומר מאחוזתווכו'. אמר ר' אלעזר בן עזריה אם לגבוה אין אדם רשאי להחרים את כל נכסיו על חת כמה וכמה ייב להיות חס על נכסיו, ובא גואלו הקרוב אליו הקרוב קרוב קודם. וגאל את ממכר אחיו לרבות את הנותן מתנה. ואיש כי לא יהיה לו גואל וכי יש לך אדם בישראל שאין לו גואלים, [אלא] גואל שיכול לגאול. והשיגה ידו ידי עצמו. ומצא שלא ימכור ברחוק ויגאול בקרוב, ברעה ויגאול ביפה, ולא ילוה ויגאול. כדי גאולתו, אין גואל לחצאין. וחשב את שני ממכרו שנים הוא מחשב ואין מחשב חדשים. מנין אם רצה לעשות חמשים שנה עושה, תלמוד לומר והשיב את העודף: