ילקוט שמעוני/ויקרא/רמז תר
כי את כל התועבות האל. בעון גלוי עריות והשמטת שמיטין ויובלות גלות גלות באה ומגלין אותן ממקומן ביאן אחרים ויושבין במקומן. שנאמר כי את כל התועבות האל עשו אנשי הארץ אשר לפניכם ותטמא הארץ ותקיא הארץ. ובעבודה זרה כתיב ונתתי פגריכם על פגר גלוליכם. וכתיב ואתכם אזרה בגוים ובשמיטין וביובלות כתיב ואז תרצה הארץ את שבתותיה. אמר רב הונא/רמז לשניות מן התורה מנין שנאמרכי את כל התועבות האל האל קשות מכלל דאיכא רכות ומאי נינהו שניות. ומאי משמע דהאי אל קשות דכתיב ואת אילי הארץ לקח. לימא פליגא אדר' לוי דאמר קשה עונשן שלמדות יותר משל עריות שזה נאמר בהן ואל וזה נאמר בהן אלה. אל קשה ואלה קשה מאל. גבי עריות נמי כתיב ואלה. ההיא למעוטי מדות מכרת. ואלא מאי חומריחון, הני אפשר בתשובה הני לא אפשר בתשובה. רב כהנא אמר מהכא ושמרתם את משמרתי עשו משמרת למשמרתי. אמר ליה אביי לרב יוסף הא דאורייתא היא. מדרבנן וקרא אסמכתא בעלמא. כי כל אשר יעשה מכל התועבות הוקשו כל העריות כולן לאשת אח ובו' כדלעיל: