ילקוט שמעוני/ויקרא/רמז תקנז
רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש רבי יוחנן אמר אסור לילך במזרחו של מצורע ארבע אמות. ר' שמעון בן לקיש אמר עד מאה אמה, ולא פליגי מאן דאמר עד ארבע בשעה שאין הרוח יוצא. ומאן דאמר על מאה אמה בשעה שהרוח יוצא. רבי אמי ורבי אסי לא הוו עיילין למבואה של מצורעין. רבי שמעון בן לקיש כד הוה חמי חד מנהון מרגם ליה באבניא ואמר ליה פוק לאתריך לא תזהם ברייתא. תני רבי חייא בדד ישב לבדו ישב. ר' אלעזר ברבי שמעון כד הוה חמי חד מנהון הוה מיטמר מיניה על שם דכתיב ביה זאת תהיה תורת המצורע שם רע. אמר ר' לוי מצינו בתורה ובנביאים ובכתובים שאין הקדוש ברוך הוא חפץ בקלוסו של רשע. בתורה מנין ועל שפם יעטה וטמא טמא יקרא. בנביאים ויהי הוא מספר למלך את אשר החיה וגו' זאת האשה וזה בנה אשר החיה אלישע לאחורי תרעא הוה קאי. רבי אומר אפילו היה בסוף העולם הסיטו הקדוש ברוך הוא והביאו כדי שלא יהא אותו רשע מספר בנפלאותיו של הקדוש ברוך הוא. בכתובים מנין דכתיב ולרשע אמר אלהים מה לך לספר חקי. רבי אליעזר בשם רבי יוסי בן זמרא רמ"ח אברים יש באדם מהן רבוצים ומהן עומדים ולשון זה נתון בין שני לחיים ואמת המים נתונה תחתיו ומוכפל כמה כפלות בוא וראה כמה שרפות הוא שורף אלו היה זקוף על אחת כמה וכמה לפיכך משה מזהיר את ישראל וכו', אל תתן את פיך זו מרים דכתיב ותדבר מרים וגו'. לחטיא את בשרך אל תתן רשות לאחר מאבריך להחטיא כל אבריך. ואל תאמר לפני המלאך זה משה דכתיב וישלח מלאך ויוציאנו ממצרים. כי שגגה היא אשר גואלנו ואשר חטאנו. למה יקצוף האלהים על קולך ויחר אף ה' בם וילך, וחבל את מעשה ידיך בפיה חטאה ושאר כל האברים לקו דכתיב והענן. סר מעל האהל וגו'. אמר ר' יהושע בן לוי מלה בסלע משתוקתא בתרי. דתנן שמעון בנו אומר כל ימי גדלי בין החכמים ולא מצאתי לגוף טוב משתיקה. אמר ר' יהושע בן לוי חמש תורות כתובות במצורע זאת תורת נגע צרעת, זאת התורה לכל נגע הצרעת זאת תהיה תורת המצורע, תורת המוציא רע, ללמדך שכל האומר לשון הרע עובר על חמשה ספרי תורות לפיכך משה מזהיר את ישראל וכו'. דבר אחר אל תתן את פיך בלשון נקי אם אמרה לך אשתך שהיא נדה אל תחטיא את גופך ותגע בה, ואל תאמר לפני המלאך שממונה על צורת הולד שוגג הייתי לא הייתי יודע, למה יקצוף האלהים על קולך וחבל את מעשה ידיך אלו הבנים שלוקין בנגעים: