ילקוט שמעוני/ויקרא/רמז תקנד
לעשות לרוח משקל אמר רבי אחא בנוהג שבעולם הבריות אומרת איש פלוני רוחו יתרה שנתנה בו רוח יתרה, איש פלוני רוחו קצרה שנתנה בו רוח קצרה. ומים תכן במדה האדם הזה משוקל חציו מים וחציו דם בשעה שהוא זוכה לא המים רבין על הדם ולא הדם רבה על המים, וכשאינו זוכה אם המים רבין על הדם נעשה סה אדרופיקום. ואם הדם רבה על המים נעשה מצורע, אדם (אדום) [או דם]. מי פלג לשטף תעלה. אמר רבי ברכיה אית אתרא דצוחין לשערה שיטפא. מעשה בחסיד א' שהיה יושב ודורש אין לך כל נימא ונימא שלא ברא לה הקדוש ברוך הוא גומא בפני עצמה, למחר בקש לצאת לפרנסתו, אמרו לו אתמול היית יושב ודורש אין לך כל נימא ונימא שלא ברא הקדוש ברוך הוא לה גומא בפני עצמה כדי שלא תהא אחת מהן נהנית מחברתה ועכשיו ועכשיו אתה מבקש לצאת לתוך פרנסתך תיב לך וברייך קאים לך, שמע ותיתיב ליה וקם ליה ברייה. ודרך לחזיז קולות, אמר רבי אבין משל לגינת ירק שהמעין לתוכה כל זמן ששופע לתוכה ירקה משחיר פסק המעין הלבין ירקה, כך זכה אדם ושער שחור צמח בו נרפא הנתק טהור הוא, ואם לאו ושער בנוגע הפך לבן אדמדם. נכונו ללצים שפטים מוכנים הן הדינין ללצים ולעוברים עבירות, בנוהג שבעולם אדם רוכב עלחמור פעמים שסורח עליו ומכהו וכו' ברם הכא נכונו ללצים שפטים. אמר ר' אכין מה הוא ומהלומות לגו כסילים משל למטרוניתא שיכנסה לתוך פלטין של מלך כיון דחמת מגביא תליין דחלת, א"ל המלך אל תתיראי, אלו לעבדים ולשפחות אבל את לאכול ולשתות ולשמוח. כךכיון ששמעו ישראל פרשת נגעים נתיראו, אמר להם משה לישראל אל תתיראו, אלו לעובדי אלילים, אבל אתם לאכול ולשתות ולשמוח שנאמר רבים מכאובים לרשע והבוטח בה' חסד יסובבנו, מה כתיב למעלה מן הענין אשה כי תזריע וילדה זכר, מה כתיב בתריה אדם כי יהיה בעור בשרו וכי מה ענין זה לזה, אמר ר' תנחים משל לחמורה שרעת ונכוית מי גרם לולד שיצא כווי שרעת ונכוית אמו, כך מי גרם לולד שיהא מצורע, אמו שלא שמרה את נדתה. אמר ר' אבין משל לגינת ירק שהמעין לתוכה כל זמן שהמעין לתוכה היא עשויה ביצין, כך כל מי שהולך אצל אשתו נדה עושה בניו מצורעים. רבי אבין קרא עליה אבות יאכלו בוסר ושני בנים תקהינה, והם קוראים על אבותיהם אבותינו חטאו ואינם ואנחנו עונותיהם סבלנו. רבי אבין בשם רבי יוחנן כתיב ואם לא תמצא ידה די שה ומה כתיב בתריה אדם כי יהיה בעור בשרו, וכי מה ענין זה לזה, אמר הקדוש ברוך הוא אני אמרתי לך הבא קרבן לידה ואתה לא עשית כך, חייך שאני מצריכך לבוא אל הכהן שנאמר והובא אל הכהן. אמר ר' יוחנן למה נסמכה פרשת חלה לפרשת עבודה זרה לומר לך שכל המקיים מצות חלה כאלו בטל עבודה זרה יכל המבטל מצות חלה כאלו קיים עבודה זרה, אמר ר' אלעזר כי בעד אשה זונה עד ככר לחם מי גרם שתכשל בזונה על ידי שאכלת ככר שאינו מעושר. אר"ש בן לקיש ואיש את קדשיו לו יהיו מה כתיב בתריה איש איש כי תשטה אשתו וגו' וכי מה ענין זה לזה, אני אמרתי תן מתנתך לכהן ואתה לא עשית חייך שאני מצריכך שתביא אשתך אל הכהן שנאמר והביא האיש את אשתו אל הכהן: