ילקוט שמעוני/ויקרא/רמז תסז
אין בית דין חייבין אלא על העלם דברעם שגגת מעשה, דתנו רבנן ישנו יכול יהו חייבין על שגגת מעשה תלמוד לומר ישנו ונעלם דבר אין חייבין אלא על העלם דבר עם שגגת מעשה וכן המשיח דכתיב לאשמת העם הרי משיח כצבור וכן בעבודה זרה דתנו רבנן לפי שיצתה עבודה זרה וכו'. משיח בעבודה זרה רבי אומר בשגגת מעשה וחכמים אומרים בהעלם דבר עם שגגת מעשה. ושוין שבשעירה כיחיד. ושוין שאין מביא אשם תלוי. מאי טעמא דרבי דכתיב וכפר הכהן על הנפש השוגגת. הנפש זה משיח. השוגגת זה נשיא. בחטאה בשגגה ר' סבר חטא זה בשגגת מעשה. ורבנן סברי זה מי שחטאתן בשגגה יצא משיח שאין חטאתו בשגגה אלא בהעלם דבר. ושוין שבשעירה כיחיד מנלן. אמר קרא אם נפש אחת אחד יחיד ואחד נשיא ואחד משיח כולן בכלל נפש אחת הם. ושוין שאין מביא אשם תלוי היינו טעמא דרבי דאם כן לכתוב קרא על שגגתו למה לי אשר שגג. הא קמשמע לן עד דאיכא כל חטאתו בשגגה. ורבנן מי שחטאו בשגגה יצא משיח שאין כל חטאו בשגגה אלא בהעלם דבר: