ילקוט שמעוני/דניאל/רמז תתרסא
זה שאמר הכתוב ירא את ה' בני ומלך, ירא את ה' ומן המלך, יכול אם יאמר לך ועבוד עובדי אלילים שתשמע לו, תלמוד לומר ירא את ה', וכן נבוכדנאצר אמר לעבוד אלילים ולא שמעו לו, אמרו לאלהך לא איתנא פלחין, א"ל נבוכדנאצר הצדא שדרך מישך ועבד נגו, אתמול כל מי שהיה מבקש ליקח לו עבודת אלילים היה הולך לירושלים שנאמר ופסיליהם מירושלים ומשומרון ועכשו אתם באים להצדות עבודת אלילים שלי. כתיב וכי תמכרו ממכר לעמיתיך וכי תמכרו עתידים אתם לימכר לעובדי אלילים אז תשתפון לבריכון עמכון כדרך שעשו חנניה מישאל ועזריה שאמרו לנבוכדנאצר לא חשחין אנחנא על דנה פתגם להתבותך הן איתי אלהא די אנחנא פלחין יכיל לשזבותנא וגו' והן לא ידיע להוא לך מלכא, מליל או לא מציל ידיע להוי לך מלכא, וענה נבוכדנאצר ואמר הצדא. א"ל אונטיס, א"ר יוסי אמר ליה לא באתם כאן אלא לעשות עו"א שלי צדו, ר' יוחנן אמר תרתי, ר' שמואל בר נחמני אמר תרתי, ורבנן אמרין חדא. ר' יוחנן אומר חורי כשהייתם בארצכם הייתם שולחים חיילים ולוקחים דפוס עו"א ועושים להם בששר, הדא הוא דכתיב צלמי כשדים חקוקים בששר, וכאן באתם לעשות עו"א שלי צדו, ר' שמואל בר נחמני אמר תרתי אמר להם כשהייתם בארצכם הייתם עושים פסקיות פסקיות לעובדי אלילים הדא הוא דכתיב ותפשקי רגליך לכל עובר וכאן באתם לעשות עו"א שלי צדו, ר' שמואל בר נחמני אמר חורי, א"ל כשהייתם בארצכם הייתם עושים הומניות הומניות כמה דאת אמר וקול המון שלו בה ואל אנשים מרוב אדם מובאים סבאים. מובאים קטיסין סבאים דחיין:
ויתנו צמידים אל ידיהן, רבי יודן בר רבי סימון אמר קדשין. ואומר לבלה נאופים תרגם עקילס פליא פורני דהיא מבליא, ר' יהודה בר סימון אמר עאין לשון בלה אלא לשון עו"א כמה דאת אמר ופקדתי על בל בבבל. ר' שמואל בר נחמני אמר תרתי עובדי אלילים שלכם לא של כסף וזהב היתה שנאמר כספם וזהבם עשו להם עצבים וגו'. אבל ע"ז שלי אלו כרסון דהב נקי דכתיב נבוכדנאצר מלכא עבד צלם די דהב וגו' וכאן באתם לעשות עבודת אלילים שלי צדו, ר' שמואל בר נחמני אמר חורי אמר להם לא כך הכתיב לכם משה בתורה ועבדתם שם אלהים אחרים מעשה ידי אדם, אמרו ליה מרי מלכא לא למסגד אלא בפיסין ובזמיות ובארנוניות ובגולגליות, דאמר ר' שמואל בר נחמן תמן קרן למלכיא אלהיא, ורבנן אמרין חדא א"ל לא כך הכתיב לכם ירמיה והיה הגוי והממלכה אשר לא יעבדו את נבוכדנאצר וגו', אמר להם או אתון מקיימין רישיה דפסוקא או אנא מקיים סיפא דפסו קא, מיד ענו שדרך מישך ועבד נגו ואמרין למלכא נבוכדנאצר וגו' אי מלכא למה נבוכדנאצר כו' (כדלעיל). נבו נבח ככלבא נפוח ככדא נאצר כצרצורא, מיד נבח ככלבא וכו':
באדין גובריא אלך כפיתו. אמר הקב"ה לשם את כסית עריתא דאבוך חייך שאני פורעה לך שנאמר באדין גובריא אלך כפיתו בסרבליהון וגו'. ר' יודן ורב הונא אמר בגולייהון, רב הונא אומר במוקסיהון, וכן בניו של אהרן נשרפו גופן ולא נשרפו בגדיהם שנאמר וישאום בכתנותם, וכן סנחריב ותחת כבודו יקד וגו' אמר הקב"ה לחם את בזית עריתא דאבוך חייך שאני פורעה לך שנאמר כן ינהג מלך אשור את שבי מצרים ואת גלות כוש (במשלי בפסוק הולך את חכמים יחכם):