ילקוט שמעוני/דברי הימים א/רמז תתרעו
רבי חמא בר חנינא פתר קרייה במשה. ויוקים, על שם קומה ה'. ואנשי כוזבא, שעשה דבריו של הקב"ה כאלו כזבים למה ה' יחרה אפך. ויואש, שנתיאש מן החיים ועתה אם תשא חטאתם. ושרף, שהזכיר מעשה שרופים זכור לאברהם ליצחק. אשר בעלו למואב, שבא ועלה במעשיו הנעימים לפני אביו שבשמים. וישובי לחם, שעלה למרום שבה התורה דכתיב לכו לחמו בלחמי. והדברים עתיקים, כמה דאת אמר ויעתק משם ההרה אפילו דברים שנעתקו מהם החזירם שנאמר פסל לך שני לוחות אבנים כראשונים. דבר אחר ויוקים זה יהושע שהקים שבועה לגבעונים. ואנשי כוזבא, אלו הגבעונים שכזבו ליהושע. ויואש ושרף, אלו מחלון וכליון, ולמה נקרא שמן יואש ושרף, יואש שנתיאש מן הגאולה, ושרף שנתחייב שרפה למקום. אשר בעלו למואב, שנשאו נשים מואביות. וישובי לחם, זו רות המואביה שבאה ונדבקה בבית לחם. והדברים עתיקים, דברים הללו עתיק יומין אמרינהו. המה היוצרים, אלו בני יונדב בן רכב שנצרו שבועת אביהם. ויושבי נטעים, זה שלמה המלך שדומה לנטיעה במלכותו. וגדרה אלו סנהדרין שגדרו פרצותיהן של ישרלא. עם המלך במלאכתו ישבו שם, זה רות המואביה שראתה מלכות שלמה בן בנו של בן בנה (כתוב ברות ברמז ת"ר). רבי יהודה אומר אף חולדה הנביאה היתה מבניה בניה של רחב הזונה, שנאמר וילך חלקיהו הכהן וגו' בן תקוה וכתיב את תקות חוט השני, והלא דברים ק"ו ומה אם זו שהיתה מעם שנאמר בו לא תחיה כל נשמה על שקדמה את עצמה כך קרבה המקום, ישראל שעושים התורה עאכ"ו. דבר אחר המה היוצרים, ר' יהושע דסכנין בש"ר לוי בנפשותם של צדיקים נמלך וברא את העולם. המה היוצרים, על שם וייצר ה' אלהים את האדם. ויושבי נטעים, על שם ויטע ה' אלהים גן בעדן. וגדרה, על שם אשר שמתי חול גבול לים. עם המלך במלאכתו ישבו שם, עם מלך מלכי המלכים הקב"ה ישבו נפשותיהם של צדיקים שבהם נמלך וברא העולם. מן בני שמעון הלכו להר שעיר אנשים חמש מאות ופלטיה ונעריה ורפיה ועזיאל בני ישעי בראשם ויכו את שראית הפלטה לעמלק וישבו שם עד היום הזה, וכי תאמר לא גלו והא אמר מר עלה סנחריב ובלבל כל העולם כלו שנאמר ואסיר גבולות עמים ועתידותיהם שושתי:
ובני ראובן בכור ישראל כי הוא הבכור ובחללו יצועי אביו נתנה בכורתו לבני יוסף, בעי מיניה רבי חלבו מר' שמואל בר נחמני מה ראה יעקב אבינו שנטל הבכורה מראובן ונתנה ליוסף, דא"ר יונתן ראויה היתה הבכורה לצאת מרחל דכתיב אלה תולדות יעקב יוסף, אלא שקדמתה לאה ברחמים, ובשכר צניעות שהיתה בה ברחל החזירה הקב"ה לה כו'. א"ר סימון קשה לפני הקב"ה לעקור שלשלת יוחסין ממקומה, הה"ד ובני ראובן בכור ישראל כי הוא הבכור ובחללו יצועי אביו נתנה בכורתו לבני יוסף, ולא להתיחס לבכורה, אמור מעתה בכורת יוחסין. ר' לוי ור' סימון חד מנהון אמר ליוסף מיחסין ולא לראובן, וחד אמר אין מיחסין ליוסף אלא לראובן, ר' חגי בשם ר' יצחק אמר אפילו בשעת הקללה אין מיחסין אלא לראובן, הה"ד ויהי בשכון ישראל וגו' ויהיו בני יעקב שנים עשר. בני לאה בכור יעקב ראובן. ר' יודן בש"ר אחא ראובן בכור לעיבור בכור ללידה בכור לבכורה בכור לנחלה בכור לעבודה בכור לתשובה, ר' עזריה אומר אף בכור לנבואה שנאמר תחלת דבר ה' בהושע. בארה בנו אשר הגלה וגו', למה נקרא בארה שהיה באר של תורה, ולמה מת משה במדבר, שיחזרו דור המדבר בזכותו (כתוב ברמז תקט"ז):