ילקוט שמעוני/דברי הימים א/רמז תתרעב


אדם שת אנוש. א"ר אחא בשעה שבא הקב"ה לברא לאדם הראשון נמלך במלאכי השרת אמר להם נעשה אדם, אמרו ליה אדם זה מה טיבו, אמר להם חכמתו מרובה משלכם, הביא לפניהם בהמה וחיה ועופות אמר להם זה מה שמו, לא היו יודעים, העבירם לפני אדם הראשון, אמר ליה זה מה שמו, א"ל זה שור וזה חמור זה סוס וזה גמל, א"ל ואתה מה שמך א"ל אני נאה להקרות אדם שנבראתי מן האדמה, ואני מה שמי א"ל לך נאה להקרות אדני שאתה אדון לכל, א"ר אחא אמר הקב"ה אני ה' הוא שמי הוא שמי שקראני אדם הראשון. אמר רבי יהודה בר רבי סימון עד שאדם הראשון מוטל גולם לפני מי שאמר והיה העולם הראה לו דור דור ודורשיו, דור דור וחכמיו, דור דור וסופריו, דור דור ומנהיגיו, שנאמר גלמי ראו עיניך ועל ספרך כלם יכתבו, כבר הם כתובים על ספרו של אדם הראשון. ותקרא את שמו שת כי שת לי אלהים זרע אחר. ר' תנחומא בש"ר שמואל אומר אותו זרע שהוא קם ממקום אחר, ואי זה זה מלך המשיח. ולשת גם הוא ילד בן ויקרא את שמו אנוש, בעון קומי אבא כהן ברדלא אדם שת אנוש ושתק, אמר להם עד כאן בצלם ובדמות מכאן ואילך נתקלקלו הדורות ונבראו קינטרין. ארבעה דברים נשתנו בימי אנוש בן שת, ההרים נעשו טרשים, והתחיל המת מרחיש, ונעשו פניהם כקופין, ונעשו חולין למזיקין, הדא הוא דכתיב זה ספר תולדות אדם, אלו תולדות ואין הראשונות תולדות, ומה הן אלהות. חנוך מתושלח למך. כתיב ויתהלך חנוך את האלהים ואיננו א"ר חמא בר' אושעיא אינו נכתב בתוך טימוסן של צדיקים אלא בתוך טימוסן של רשעים, א"ר איבו אדם חנף היה פעמים צדיק פעמים רשע, אמר הקב"ה עד שהוא בצדקתו אסלקנו. המינים שאלו את ר' אבהו אין אנו מוצאים מיתה לחנוך, אמר להם למה, א"ל נאמר כאן לקיחה ונאמר להלן לקיחה כי היום ה' לוקח את אדוניך, א"ל אם לקיחה אתם דורשים נאמר כאן לקיחה ונאמר להלן לקיחה הנני לוקח ממך את מחמד עיניך, א"ר תנחומא יפה השיבן רבי אבהו. מטרונא שאלה את ר' יוסי אין אנו מוצאים מיתה לחנוך אמר לה אם נאמר ויתהלך חנוך את האלהים ושתק הייתי אומר כדברך, כשהוא אומר ואיננו כי לקח אותו אלהים ואיננו בעוה"ז כי לקח אותו אלהים:

נח שם חם ויפת. כתיב ויקרא את שמו נח לאמר זה ינחמנו, ר' יוחנן אמר לא השם הוא המדרש ולא המדרש הוא השם, לא היה צריך קריא למימר אלא או נח זה ינחנו או נחמן זה ינחמנו שמא זה נח זה ינחמנו, אלא בשעה שרצה הקב"ה לברא את אדם הראשון השליטו על הכל, הפרה היתה נשמעת לחורש והתלם נשמע ליחרש כיון שחטא המרידם עליו, הפרה לא היתה נשמעת לחורש והתלם לא היתה נשמעת ליחרש, כיון שעמד נח נינוחו, נאמר כאן נייחא ונאמר להלן נייחא למען ינוח שורך וחמורך מה להלן נייחא שוורים אף כאן. ריש לקיש אמר עד שלא עמד נח היו המים מציפים אותם ועולים בתוך קבריהם שני פעמים ביום דכתיב הקורא למי הים וישפכם שני פעמים ביום אחד בשחרית ואחד בערבית, הדא הוא דכתיב כמו חללים וגו' שוכבים שלהם חללים היו כיון שעמד נח נינוחו, נאמר כאן נייחא ונאמר להלן נייחא יבא שלום ינוחו על משכבותם מה נייחא האמור להלן בקבר אף כאן בקבר, ר' אלעזר אומר לשם קרבנו נקרא שנאמר וירח ה' את ריח הניחוח, ר' יוסי בר חנינא אומר לשם התבה נקרא שנאמר ותנח התבה. נח נח א"ר אבא בר כהנא כל מי שנכפל שמו יש לו בעוה"ז ויש לו בעוה"ב, נייחא לו נייחא לעולם, נייחא לאבות נייחא לבנים, נייחא לעליונים נייחא לתחתונים, נייחא בעוה"ז נייחא בעוה"ב: