ילקוט שמעוני/דברים/רמז תתפב
השמר לך. השמר בלא תעשה, פן בלא תעשה. פן תעלה עולותיך ולא עולת נכרים דברי ר"ש, רבי יהודה אומר ולא עולת נכרים שהוקדשו בחוצא לארץ. בכל מקום אשר תראה אבל מעלה אתה בכל מקום שיאמר לך הנביא כדרך שהעלה אליהו בהר הכרמל. כתוב אחד אומר באחד שבטיך וכתוב אחר אומר מכל שבטיכם, זו היא שרבי יהודה אומר כסף מכל שבטיכם בית הבחירה משבט אחד. שם תעלה עולותיך אין לי אלא עולה, שאר קרבנות מנין, תלמוד לומר שם תעשה וגו'. ועדין אני אומר עולה שהיא בעשה ולא תעשה שאר קדשים לא יהו אלא בעשה, לא תעשה מנין, תלמוד לומר שם תעלה עולותיך. עולה בכלל היתה ולמה יצאה להקיש אליה מה עולה מיוחדת שהיא בעשה ולא תעשה כך כל שהיא בעשה הרי היא בלא תעשה:
רק בכל אות נפשך תזבח. ולא גיזה, בשר ולא חלב, ואכלת ולא לכלביך, מכאן שאין פודין את הקדשים להאכילן לכלבים. אית דאמרי תזבח ואכלת אין לך היתר אכילה אלא משעת זביחה ואילך אבל פודין את הקדשים להאכילן לכלבים (ה"נ דאמרינן). אמר ר' שמואל בר יצחק מנין למעשר בהמה [של יתומים] שמוכרין אותו כדרכן, שנאמר רק בכל אות נפשך תזבח ואכלת איזו הוא (זבח) [דבר] שאין בו ברכה מחיים אלא לאחר שחיטה הוי אומר זה מעשר בהמה. רק בכל אות נפשך תזבח ואכלת במה הכתוב מדבר אם בבשר תאוה כבר אמור ואם באכילת קדשים כבר אמור, הא אינו מדבר אלא בפסולי המוקדשים שיפדו. יכול יפדו על מום עובר תלמוד לומר רק. תזבח ואכלת ולא גיזה. בשר ולא חלב, יכול יהו אסורין לאחר זביחה, תלמוד לומר כברכת ה' אלהיך אשר נתן לך. יכול אם קדם מום קבוע להקדשן ונפדו יהיו אסורין (לאחר זביחה) תלמוד לומר רק. ומנין שאין נשחטין אלא על מום קבוע, אמרת ק"ו הוא ומה בכור שאינו נוהג בכל הולדות ויוצא לחולין שלא בפדיון אין נשחט אלא על מום קבוע, קדשים שהן נוהגין בכל הולדות ואין יוצאין לחולין אלא בפדיון אינו דין שלא יהו נשחטין אלא על מום קבוע. לא אם אמרת בבכור שכן קדושתו מרחם וקדושתו חלה עליו על בעל מום קבוע, תאמר בקדשים שאין קדושתן מרחם ואין קדושתן חלה עליהן על בעל מום קבוע, תלמוד לומר בכל שעריך ונאמר להלן בשעריך שעריך שעריך לג"ש מה שעריך האמור להלן אין נשחטין אלא על (בעל) מום קבוע אף שעריך האמור כאן אין נשחטין אלא על (בעל) מום קבוע. הטמא יאכלנו אין לי אין לי אלא טמא, טהור מנין, תלמוד לומר והטהור יאכלנו. [הטמא] והטהור יאכלנו מגיד ששניהן אוכלין מן קערה אחת. יכול אף תרומה נאכלת מן קערה אחת. תלמוד לומר (יחדו) יאכלנו זה נאכל מתוך קערה אחת ואין תרומה נאכלת מן קערה אחת. יכול יהו חייבין במתנות, תלמוד לומר כצבי, אוציאו מכלל מתנות ולא אוציאו מכלל חזה ושוק, תלמוד לומר וכאיל. אי מה הצבי כלו מותר אף זה כלו מותר, תלמוד לומר רק. רבי שמעון אומר יכול כשם שנתנה תורה מחיצה בין קדשי קדשים לקדשים קלים בזמן שהן תמימין כך נתנה תורה מחיצה בין קדשי קדשים לקדשים קלים בזמן שהן בעלי מומין, תלמוד לומר כצבי וכאיל מגיד הכתוב שכשם שלא נתנה תורה מחיצה בין צבי ואיל כך לא נתנה תורה מחיצה בין קדשי קדשים לקדשים קלים בזמן שהן בעלי מומין. תנו רבנן צבי מה צבי פטור מן הבכורה אף פסולי המוקדשין פטורין מן הבכורה. אוציא את הבכורה ולא אוציא את המתנות. תלמוד לומר איל [מה איל פטור מן הבכורה ומן המתנות אף פסולי המוקדשין פטורין מן הבכורה ומן המתנות]. אי מה הצבי ואיל חלבן מותר אף פסולי המוקדשין חלבן מותר, תלמוד לומר אך חלק. אמר מר אוציא את הבכורה ולא אוציא את המתנות, מאי שנא אוציא את הבכורה שאינה שוה בכל ולא אוציא את המתנות ששוות בכל [תלמוד לומר איל]. אמר ליה רב פפא לאביי אי מה צבי ואיל אין אותו ואת בנו נוהג בהן אף פסולי המוקדשין אין אותו ואת בנו נוהג בהן, אמר ליה למאי מדמית להו אי לחולין אותו ואת בנו נוהג בחולין ואי למוקדשין אותו ואת בנו נוהג במוקדשין. [א"ל] אי הכי גבי חלבו נמי נימא הכי למאי מדמית להו אי לחולין חלבן אסור ואי לקדשים אסור. אלא לאו מי אמרת אך ולא חלבו אימא נמי אך ולא אותו ואת בנו. רבא אמר אך לאותו ואת בנו הוא דאתא וחלבו (ממנו) [מדמו] נפקא דכתיב רק את דמו לא תאכל, מאי דמו אילימא דמו ממש לא יהא אלא כדמן של צבי ואיל אטו דמן דצבי ואיל מי שרי, אלא מאי דמו חלבו, וליכתוב חלבו, אי כתב חלבו ה"א אהני היקישא ואהני קרא, אהני היקישא למעוטי מכרת ואהבני קרא למיקם עליה בלאו בעלמא להכי אפקיה רחמנא בלשון דמו לומר לך מה דמו בכרת אף חלבו בכרת. והא תנא אך ולא חלבו קאמר, ה"ק אלו לא נאמר דמו הייתי אומר אך ולא חלבו עכשיו שנאמר דמו אך ולא אותו ואת בנו (כתוב ברמז תקפ"ג וברמז תקפ"ד). אמר רבי חייא בר אבא אמר ר' יוחנן מנין לדם קדשים שאינו מכשיר שנאמר לא תאכלנו על הארץ תשפכנו כמים, דם שנשפך כמים מכשיר, שאינו נשפך כמים אינו מכשיר (כתוב ברמז תקמ"ב). רק הדם לא תאכלו, לאו אחד יש בו ואין בו שני לאוין. יכול כדם המוקדשים, תלמוד לומר רק הדם לא תאכלו לאו אחד יש בו ואין בו שני לאוין. על הארץ תשפכנו כמים ולא לתוך ימים ולא לתוך נהרות ולא לתוך כלים, תשפכנו כמים ולא לתוך מים עצמן. כמים מה מים מותרין בהנאה אף דם מותר בהנאה. מה מים מכשירים את הזרעים אף דם מכשיר. מה מים פטורים מלכסות אף דם פטור מלכסות: