ילקוט שמעוני/דברים/רמז תתעד


מלפניכם שתהיו אתם (זוכים) [גדלים] והולכין והן מתמעטין והולכין. וכן הוא אומר מעט מעט אגרשנו אומר לא אגרשנו מפניך בשנה אחת פן תהיה הארץ שממה ורבה עליך חית השדה דברי רבי עקיבא. רבי אלעזר בן עזריה אומר לפי שישראל צדיקים הן למה יראים מן החיה והרי הצדיקים אין יראים מן החיה שנאמר כי עם אבני השדה בריתך וחית השדה השלמה לך, ואם תאמר למה יגע יהושע, כל אותה היגיעה אינה אלא לפי שחטאו ישראל נגזר להם מעט מעט אגרשנו מפניך:

וירשתם גוים גדולים ועצומים, גדולים בקומה, ועצומים בכח. מכם אף אתם גדולים ועצומים אלא שהן גדולים מכם, ר' אליעזר בן יעקב אומר משל לאדם שאומר איש פלוני גבור וזה גבור ממנו הרי גבור אלא שהלה גבור ממנו. ד"א מכם למה נאמר עוד והלא כבר נאמר שבעה גוים גדולים ועצומים ממך ומה תלמוד לומר מכם, מלמד שאחד משבעה עממים גדול וקשה כנגד כל ישראל. שכן הוא אומר ואנכי השמדתי את האמורי מפניכם אשר כגובה ארזים גבהו וחסון הוא כאלונים:

כל מקום אשר תדרוך כף רגליכם בו לכם יהיה, אם ללמד על תחומי ארץ ישראל הא כבר נאמר מן המדבר והלבנון (עד) [מן] הנהר נהר פרת ועד הים האחרון ומה תלמוד לומר כל המקום אשר תדרוך כף רגליכם בו לכם יהיה, אמר להם כל מקום שתכבשו חוץ ממקומות האלו הרי הוא שלכם. או [אינו אלא] רשות בידן לכבש חוץ לארץ ישראל עד שלא יכבשו ארץ ישראל, תלמוד לומר וירשתם גוים גדולים ועצומים מכם ואר כך כל המקום אשר תדרוך כף רגליכם בו לכם יהיה, שלא תהא ארץ ישראל מיטמא בגלוליהם ואתם חוזרין ומכבשין חוצה לארץ [אלא משתכבשו א"י תהיו רשאים לכבש ח"ל] הרי שכבשו חוצה לארץ מנין שמצות נוהגות שם, הרי אתה דן נאמר כאן יהיה ונאמר להלן יהיה מה יהיה האמור להלן מצות נוהגות שם אף יהיה האמור כאן מצות נוהגות שם. ואם תאמר מפני מה כבש דוד ארם נהרים וארם צובה ואין מצות נוהגות שם, אמרת דוד עשה שלא כתורה התורה אמרה מכשתכבשו ארץ ישראל תהיו רשאין לכבש חוצה לארץ, הוא לא עשה כן אלא חזר וכבש ארם נהרים וארם צובה, ואת היבוסי סמוך לירושלים לא הוריש, אמר לו המקום את היבוסי סמוך לפלטרין שלך לא הורשת היאך אתה חוזר ומכבש ארם נהרים וארם צובה. הרי שכבשו בחוצה לארץ, ומנין שכנגדו בים הוא שלהן, תלמוד לומר מן המדבר והלבנון וגו' מן המדבר והלבנון גבולכם ואין המדבר והלבנוון גבולכם, ואם כבשתם הלבנון גבולכם והמדבר גבולכם. מן הנהר נהר פרת מן הנהר גבולכם ואין הנהר גבולכם ואם כבשתם אף הנהר גבולכם. ועד הים האחרון עד הים גבולכם ואין הים גבולכם ואם כבשתם יהי גבולכם, וכן הוא אומר וגבול ים והיה לכם הים הגדול וגבול וגו', נמצאת אומר כל מקום שהחזיקו עולי בבל מארץ ישראל ועד כזיב לא נאכל ולא נעבד, עולי מצרים נאכל אבל לא נעבד. אלו ואלו נאכל ונעבד. תחומי ארץ ישראל ועד מקום שהחזיקו עולי בבל. (בכל) פרשת אשקלון חומת מגדל שרשך רור חמת ועכו מגיאתו וגיאתו עצמה סברתא ובית זניתא קצרא דגלילא קנייא רעייא מצי רעבתא כמותה דכריין נוהוראת דיתר נחלה דאבצאל בית עד מרעשת לולא דבתא דבאת כרכא דבר סנגרא מיסף ספתנתא נקיבתא רעיון תרנגולא עילאה דקיסרי בית סוכת קנת ורקם תחגרא וטרכונא דנימרא דבתחום ביצרא משקא וחשבון ונחלא דזרד מכותא נימרון עליה זירזא ורקם גיאה וגבנייא דאשקלון ודרך גדולה ההולכת למדבר: