ילקוט שמעוני/דברים/רמז תתמז
אמרו ישראל אימתי אתה נותן לנו שכר המצות, א"ל הקב"ה המצות שאתם עושים מפירותיהן אתם אוכלים עכשיו, אבל שכר הקרן בעקב אני נותן לכם שנאמר והיה עקב תשמעון. זה שאמר הכתוב יד ליד לא ינקה רע אמר הקב"ה לישראל לא תעשו את התורה על מנת לקבל שכר מיד, כל מי שעושה כך נקרא רע ואינו מתנקה שלא הניח לבניו כלום שאילו בקש אברהם שכרן של מצות מיד היאך היה משה אומר זכור לאברהם וגו'. וכן אליהו אמר ה' אלהי אברהם יצחק וישראל היום יודע ואני נזכר להם, אבל אם עשה עו"א מצוה, מיד ליד אני נותן לו שכרו, שנאמר ומשלם לשונאיו בעולם הזה ואין בידו לעולם הבא, מהו לא יאחר לשונאו אינו נותן שכר לשונאו ממה שלאחריו אלא ממה שלפניו, משל למה הדבר דומה אדם יש לפניו משאוי של חמשה ליטרא או של י' פושט ידו ונוטל, אבל אם היה משאוי של ק' ליטרא מהו עושה טוענו על כתפיו לאחריו, כך מתן שכרן של עובדי אלילים בעולם הזה כאדם שנושא משאוי קל מלפניו, אבל מתן שכרן של צדיקים משאוי גדול שעל הכתף, אמר דוד ברוך ה' יום יום יעמס לנו, הצדיקים מתן שכרן לאחרים שנאמר ואחריו כל ישרי לב. משל לבעל הבית שהכל באין ומפקידין אצלו פקדונות והיה נוטל הפקדונות ומניחן בתיבה ובמגדל ומשמרן יפה יפה, פעם אחת בא אצלו קוביוסטוס אחד ובידו פקדון א"ל הפקד לי הפקדון הזה, אמר בעל הבית לעבדו טול הימנו וסמוך אותו אחר הדלת, אמר ליה מרי מה ראית להיות נותן פקדונות אחרים בתיבה ובמגדל ומשמרן יפה יפה ונועל בפניהם וזה אמרת לסמוך אותו אחר הדלת, א"ל בוא ואומר לך אותן שהנחתי בתיבה ובמגדל ונעלתי בפניהם אין בעליהן מבקשין אותן מיד אבל זה הוא קוביוטוס עכשיו הולך ומשחק ומאבד את כליו הוא בא ומבקש פקדונו (מידך) [מיד], כך ישראל ועו"א עושין מצות מה שישראל עושין בעולם הזה אין מבקשין אלא לעתיד לבוא, אבל עובדי אלילים מיד הוא נותן להם שכר מצותן נאמר ומשלם לשונאיו. אמר משה לישראל תהיו יודעין שהמצות שאתם עושין שמורות הן לכם לעתיד לבוא שנאמר ושמר ה' אלהיך לך את הברית ולעולם הבא הקב"ה נותן לישראל שכרן שנאמר הנה שכרו אתו ופעולתו לפניו. והן רואין ומתמיהין ואומרים כל הטוב הזה היה מתוקן לנו מה רב טובך אשר צפנת ליראיך: