ילקוט שמעוני/דברים/רמז תתה
ויבאו עד נחל אשכול. מלמד שנקרא על שם סופו. כיוצא בו אתה אומר ויבא אל הר האלקים חורבה מגיד שנקרא על שם סופו. וירגלו אותה מלמד שהלכו בה ד' אמנין שתי וערב. ויקחו בידם מפרי הארץ אמר ר"ש (יט) עלובין בני אדם שכך נטלו בידם כאדם שנוטל באיסר תאנים באיסר ענבים כך נטלו בידן. ויורידו אלינו מגיד שארץ ישראל גבוהה מכל הארצות שנאמר עלה נעלה וירשנו אותה וגו' ויעלו ויתורו וגו' ואומר ויעלו מצרים. ויאמרו טובה הארץ אשר ה' אלקינו נותן לנו, וכי לטובה אמרו זה והלא לא אמרו אלא לרעתה, מי אמר טובתה יהושע וכלב, אף על פי כן ולא אביתם לעלות:
תרגנו באהליכם. שמעון בן טרפון אומר תרתם וגניתם באהלו של מקום. ותרגנו באהליכם ותאמרו מלמד שהיו יושבים בתוך משכניהם ואומרים דברים כמתלהמים שנאמר דברי נרגן כמתלהמים אבל סכין ירדה מן השמים ובקע את כרסם שאנרמ והם ירדו חדרי בטן. ד"א מלמד שהיו יושבין בתוך משכניהם ובוכין ומבכין כמת להם, נוטלין את בניהם ואומרים להם אוי לכם סגופים למחר יהיו צולבין מכם על הצלוב, ונוטלין את בנותיהן ואומרים להם אוי לכם דוויות אוי לכם סגופות למחר יהו הורגין מכם ושובין מכם ומעמיין מכם בקלו. בשנאת ה' אותנו אפשר שהקמום שונא את ישראל והלא כבר נאמר אהבתי אתכם אמר ה', אלא הן ששונאין את המקום, משל הדיוט אומר מה דבלבך על רחמך מה דבלביה עלך. לתת אותנו ביד האמורי להשמידנו כענין שנאמר וישמעו הכנעני וכל יושבי הארץ ונסבו עלינו. אנה אנחנו עולים אחינו המסו את לבבנו אמרו לו משה רבינו אלו מבני אדם אחרים היינו שומעין דברים הללו לא היינו מאמינים אלא מפני אדם אחרים הינו שומעין דברים הללו לא הינו מאמינים אלא מפני אדם שבנינו בניהם ובנותינו בנותיהם. עם גדול מלמד שהיו גבוהים בקומה. ורם מלמד שהיו מרובין באוכלוסין:
ערים גדולות ובצורות בשמים. רבן שמעון בן גמליאל אומר דברו כתובים לשון הבאי שנאמר (כ) שמע ישראל אתה עובר היום את הירדן וגו'. אבל מה שאמר המקום לאברהם אבינו והרביתי את זרעך ככוכבי השמים ושמתי את זרעך כעפר הארץ אינו דבר הבאי. וגם בני ענקים ראינו שם מלמד שראו ענקים ע"ג ענקים שנאמר לכן ענקתמו גאוה. ואומר אליכם אמר להם לא מעצמי אני אומר לכם אלא מפי הקב"ה אני אומר לכם. לא תערצון ולא תיראון מהם ה' אלקיכם ההולך לפניכם. אמר להם מי שעשה לכם נסים במצרים וכל הנסים האלו עתיד לעשות לכם נסים בכניסתכם לארץ. ככל אשר עשה אתכם במצרים לעיניכם אם אין אתם מאמינים להבא וגו' האמינו לשעבר:
ויאמר ה' אלי לאמר רב לכם סב את ההר הזה וגו' ואת העם צו לאמר. זש"ה למנצח על שושן עדות מכתם לדוד ללמד בהצותו את ארם נהרים וגו', כשהלך יואב להלחם עם ארם נהרים יצאו לקראתו אמרו לו אתם מבני בניו של יעקב ואנו מבני בניו של לבן והרי התנאי עד הגל הזה, כששמע יואב כך חזר אצל דוד מיד הושיבו סנהדרין ואמרו באמת כך היה התנאי אלא הם עברוהו תחלה, בלעם הרשע לא כך אמר מן הרם ינחני, וכשן רשעתים לא שעבד בנו שאנר ויעבדו בני ישראל את כושןרשעתים, הן הרשיעו עלינו שתי רשעיות, כיון שהורו להן בית דין מיד חזר עליהן והרגן שנאמר בהצותו את ארם, והלא עם ארם עשה מלחמה מהו ויך את אדם, אלא כשבא יואב להלחם עם (אדום) [ארם] עמדו עליו בני אדום ואמרו לו לא כך אר לכם הקב"ה אל תתגרו בם, השיבם יואב לא כן אמר לנו אתם עוברים בגבול אחיכם בני עשו הניחו אותנו לעבור ולא רצו, אמר יואב אם נחריב אדום עכשיו אין אנו מוצאין בחזרתנו לא אכילה ולא שתיה אלא נניח אותם עד שנכה את ארם ונחזור עליהן, לכך נאמר וישב יוא ויך את אדום, אמר הקב"ה שפכו את אדום קימעא קימעא כשיגיע זמן אני אכלה ואחריב אותה שנאמר וירשו הנגב את הר עשו וגו', ואומר וגלות החל הזה, ואומר ועלו מושיעים בהר ציון: