ילקוט שמעוני/דברים/רמז תשצה
כתיב מוכיח אדם אחרי חן ימצא ממחליק לשון, מוכיח זה משה, אדם אלו ישראל שנאמר ואתנה צאני וגו'. אחרי, אמר הקב"ה בשביל להביאן אחרי, חן ימצא [זה משה] דכתיב וגם מצאת חן בעיני. ממחליק לשון זה בלעם שהחליקן בנבואתו וגבה לבן ונפלו בשטים. ד"א מהו אחרי, כביכול משה שהוכיח אותי אחר ישראל והוכיח לישראל אחרי. לישראל אמר אתם חטאתם חטאה גדולה. להקב"ה מר למה ה' יחרה אפך, מהו למה, אמר לפניו העגל הזה טוב הוא לך לסייע לך, אמר הקב"ה מה מסייע לי, א"ל משה אם אתה מוריד גשמים הו מוריד טללים, אתה מוצא את הרוחות והוא מוציא את הברקים, אמר לו משה הקב"ה אף אתה טועה בעגל, אמר משה רבש"ע א"כ למה ה' יחרה אפך בעמך, ולישראל אומר אתם חטאתם חטאה גדולה, משל למה הדבר דומה למלך שכעס על אשתו וטרדה והוציאה מביתו, כששמעו השושבינין הלכו אצל המלך ואמרו לו יאמרו כך אדם עושה לאשתו מה עשתה לך, והלכו אצלה ואמרו לה עד מתי את מכעסת אותו, קדמותך הוא תנינותך הוא. ד"א אלה הדברים ראויות היו התוכחות לומר על פי בלעם והברכות ע"פ משה, [אלא] אלו הוכיחן בלעם היו ישראל אומרים שונא מוכיחנו, ואלו ברכן משה היו אומות העולם אומרים אוהבם ברכם, אלא אמר הקב"ה יוכיחן משה שאוהבם ויברכם בלעם ששונאם כדי שיתבררו התוכחות והברכות ביד ישראל. דבר אחר אלו אחר הוכיחם היו אומרים זה מוכיחנו. אלא משה שכתוב בו לא חמור אחד מהם נשאתי לזה נאה להוכיח את ישראל. כיוצא בו יתרו אומר עתה ידעתי וגו'. כיוצא בו הבל הבלים אמר קהלת וגו'. כיוצא בו את הכל עשה יפה בעתו. כיוצא בו וכל דיירי ארעא כלא חשיבין. כיוצא בו הצור תמים פעלו. ד"א אלה הדברים מה דבורה זו בניה מתנהגין אחריה כן ישראל מתנהגין ע"י צדיקים וע"י נביאים. ד"א מה דבורה זו דובשה מתוק ועוקצה מר כך דברי תורה העובר עליהן נוטל איפופסין שנאמר מות יומת הנואף והנואפת מחלליה מות יומת. וכל מי שמקיים אותן זוכה לחיים למען ירבו ימיכם וימי בניכם. ד"א מה דבורה זו דובשה לבעלה ועוקצה לאחרים, כך דברי תורה חיים לישראל וסם המות לעובדי אלילים. מה דבורה זו כל מה שמסגלת [מסגלת] לבעלה, כך ישראל כל מה שמסגלין מצות ומעשים טובים [הם מסגלין] לאביהן שבשמים. ד"א אלה הדברים משל למה הדבר דומה לאחד שהיה מוכר ארגמן והיה מכריז ואומר הרי ארגמן, הקיץ המלך ושמע קולו, קרא אותו אמר לו מה אתה מוכר, א"ל לא כלום, א"ל מרי אמת ארגמן הוא אבל אצלך אינו כלום, כך אמר משה אצל הקב"ה שברא את הפה ואת הדבור אמר לו לא איש דברם אנכי אבל אצל ישראל אלה הדברים: