ילקוט שמעוני/בראשית/רמז קנט
יהודה אתה יודוך אחיך אמר ר' תנחום בר חנילאי כשהוכיח יעקב את ראובן ושמעון הוריקו פניו של יהודה ונתירא שלא יוכיחו במעשה תמר. מיד קראו ופייסו יהודה אתה יודוך אחיך זה שאמר הכתוב על ידי אסף זובח תודה יכבדנני מקרא זה לא אמרו אלא כנגד צדיקים שכובשין את יצרם ומודין במעשיו שכל המודה במעשיו זוכה לחיי העולם הבא שנאמר זובח תודה יכבדנני. וכן אתה מוצא ביהודה שהודה במעשה תמר א"ל הקב"ה אתה הצלת תמר ושני בניה מן השריפה ואת יוסף מן הבור שנאמר ויאמר יהודה לאחיו מה בצע כי נהרוג את אחינו. חייך שאני מציל מבניך ארבעה אחד מן הבור דניאל כנגד יוסף וגו' מן האש חנניה מישאל ועזריה כנגד פרץ וזרח ותמר. וכל מי שאינו מודה במעשיו הקב"ה מקללו שכן מצינו בקין בשעה שהרג את אחיו א"ל הקב"ה היכן הבל אחיך אמר לפניו רבונו של עולם אני והבל הבאנו דורון לפניך שלו קבלת ולי החזרת בפחי נפש. ממני אתה מבקשו והלא אינו מתבקש אלא ממך שאתה משמר את כל הבריות. א"ל הקב"ה אני מודיעך היכן הוא. אמר לפניו רבונו של עולם גדול עוני מנשוא לא יהא עוני גדול מששים רבוא שהן עתידין להכעיס לפניך במדבר וכיון שאומרים לפניך נושא עון מיד אתה מוחל להם שנאמר ויאמר ה' סלחתי כדברך. באותה שעה אמר הקב"ה אם איני מוחל מיד אני נועל דלת בפני בעל תשובה מיד מחל לו הקב"ה מחצה. שבתחילה א"ל נע ונד תהיה בארץ ולפי שלא עשה תשובה שלמה כתיב וישב בארץ נוד. מכסה פשעיו לא יצליח זה קין. ומודה ועוזב ירוחם זה יהודה. ולפי שגרם יהודה לראובן שהודה לפיכך סמכו משה שנאמר יחי ראובן ואל ימות וזאת ליהודה ועליהן כתיב אשר חכמים יגידו. יהודה אתה יודוך המליכו על אחיו זו מלכות דוד. ד"א יודוך למלוך עליהן בעולם הזה ובעולם הבא. ועמדו ממנו מלכים שנאמר ואלה תולדות פרץ רחבעם אביה אסא עד יכניה וכן לעולם הבא ודוד עבדי נשיא להם לעולם. ועוד משבט יהודה יצתה אלישבע אם הכהונה. ועוד משבט יהודה יצא נחשון ראש לנשיאים. ועוד במסעות היה ראשון ונסע דגל מחנה יהודה. ועוד משבט יהודה יצא בצלאל אלא שעשה המשכן וכל כליו. אחר מיתת יהושע שאלו מי יעלה לנו בתחילה ויאמר ה' יהודה יעלה. ומשבט יהודה יצא עתניאל ראשון לשופטים. ועוד משבט יהודה בועז. ועוד משבט יהודה יצא שלמה והוא בנה את בית המקדש. ועוד משבט יהודה יצא יהושפט ויותם ויאשיהו וזרובבל בן שלתיאל פחת יהודה ומלך המשיח. שלמה בנה בית ראשון זרובבל בנה בית שני ומלך המשיח עתיד לבנות בית המקדש. יהודה הרביעי לשבטים כגון דל"ת שהוא רביעי באל"ף בי"ת. וביום הרביעי ניתלו המאורות וכתיב במשיח וכסאו כשמש נגדי. ונוצלו מבניו ארבעה אחד מבור אריות ושלש מכבשן האש. דוד (הוא) אות רביעי הוא ראש וסוף שנאמר לא יסור שבט מיהודה וגו' וכתיב ונאמן ביתך וממלכתך עד עולם וכתיב לעולם אשמר לו חסדי. וכשם שביום רביעי ניתלו המאורות כך יהודה נולד רביעי לשבטים. ויהודה נמנה ראש לשבטים בארבעה מקומות כנגד לידתו. ועוד כתיב בקרבן נחשון וקרבנו קערת כסף ובכולן כתיב קרבנו. הוסיף לנחשון ו'/רמז ליהודה שיצאו ממנו שש צדיקים ויתברכו כל אחד ואחד בשש מדות. בדוד כתיב יודע נגן וגבור [חיל] ואיש מלחמה ונבון דבר [ואיש תאר] וה' עמו. וכתיב בדניאל חנניה מישאל ועזריה שש דברים ילדים אשר אין בהם כל מום וגו'. וכתיב בחזקיהו שש מדות ויקרא שמו פלא יועץ וגו' וכתיב בדניאל די רוח יתירא ביה וכתיב ביה מפשר חלמין ואחוית אחידן ומשרא קטרין. וכתיב במלך המשיח ונחה עליו רוח ה' וגו'. אמר יעקב יהודה בני גלוי וידוע לפני הקב"ה שאתה הצלת את יוסף מן המיתה שאלולי אתה הרגוהו שמעון ולוי ועכשיו תזכה שיודו לך אחיך שהצלת את יוסף מן המיתה ולא נטרדו אחיך לגיהנם. אף בעולם הבא תזכה שיקראו כולם על שמך יהודים. ידך בעורף אויביך. א"ל בני הקשית ערפך ובשת עצמך במעשה תמר תזכה שתהרוג אויביך בדבר שהוא נושקו על ערפו וזה הקשת. ידך בעורף אויביך איזו היא מלחמה שצריכה יד כנגד העורף הוי אומר זה קשת. רבי אלעזר אומר ידיו רב לו איזו היא מלחמה שצריכה שתי ידים הוי אומר זה קשת: