ילקוט שמעוני/בראשית/רמז קנה

ויקרבו ימי ישראל למות הדא הוא דכתיב מי גבר יחיה ולא יראה מות מי גבר כאברהם שהצילו מכבשן האש וכתיב ביה ויגוע וימת אברהם. מי גבר כיצחק שפשט צוארו על גבי המזבח וכתיב ביה לא ידעתי יום מותי ומי גבר כיעקב שנפגש עם המלאך וכתיב ויקרבו ימי ישראל וגו'. ויקרבו ימי ישראל למות זה שאמר הכתוב כי גרים אנחנו לפניך וגו' כצל ימינו על הארץ הלואי כצל כותל או כצל אילן אלא כצל עובר כצלו של עוף שהוא עובר וצלו עמו. ואין מקוה אין מי שיקוה שלא ימות הכל יודעין ואומרים בפיהם שימותו. אברהם אמר ואנכי הולך ערירי יצחק אמר בטרם אמות ואף יעקב אמר ושכבתי עם אבותי אימתי בשעה שנטה למות: