ילקוט שמעוני/בראשית/רמז קיט

ויקח מאבני המקום ר' יהודה אומר שתים עשרה אבנים נטל אמר כך גזר הקב"ה שאני מעמיד שנים עשר שבטים אברהם לא העמידן יצחק לא העמידן ואני אם מתאחות זו לזו אני יודע שאני מעמיד שנים עשר שבטים וכיון שנתאחו ידע שהוא מעמיד שנים עשר שבטים. ר' נחמיה אומר ג' אבנים נטל אברהם יחד הקב"ה שמו עליו יצחק יחד הקב"ה שמו עליו אני אם מתאחות זו לזו יודע אני שהקב"ה מיחד שמו עלי וכיון שנתאחו זו לזו ידע שהקב"ה מיחד שמו עליו. ורבנן אמרין מעוט אבנים שנים אמר אברהם יצא ממנו פסולת ישמעאל ובני קטורה. יצחק יצא ממנו פסולת עשו ואלופיו ואני אם מתאחות הן יודע אני שאין יוצא ממני פסולת וכיון שנתאחו ידע שאין יוצא ממנו פסולת. עשאן כמרזב ונתנן תחת ראשו שהיה מתירא מן החיות. כתוב אחד אומר כי הנה ה' יוצא ממקומו וירד ודרך על במתי ארץ ונמסו ההרים תחתיו והעמקים יתבקעו מי שנגלה עליו הקב"ה על אחת כמה וכמה. ר' ברכיה בשם ר' לוי אותן אבנים שנתן אבינו יעקב נעשו תחתיו כמטה וכפורנס מה טריפה הטריף שם קורות בתינו ארזים צדיקים וצדיקות נביאים ונביאות. וישכב במקום ההוא ר' יהודה אומר כאן שכב הא כל ארבע עשרה שנה שהיה מוטמן בארץ ומשמש לעבר לא שכב. ר' נחמיה אומר כאן שכב הא כל עשרים שנה שהיה בבית לבן לא שכב ומה היה אומר ט"ו שיר המעלות שבספר תהלים ומה טעם שיר המעלות לולי ה' שהיה לנו יאמר נא ישראל ישראל סבא. רבי שמואל בר נחמן אמר כל ספר תהלים היה אומר ומה טעם שנאמר ואתה קדוש יושב תהלות ישראל ישראל סבא בן ע"ז שנה היה יעקב בצאתו מבית אביו והיתה הבאר מהלכת לפניו מבאר שבע עד הר המוריה מהלך שני ימים והגיע לשם בחצי היום ופגע בו הקב"ה שנאמר ויפגע במקום ולמה נקרא שמו של הקב"ה מקום שבכל מקום שהצדיקים עומדים שם הקב"ה נמצא שנאמר בכל המקום אשר אזכיר את שמי וגו' א"ל הקב"ה יעקב הלחם בצקלונך והבאר לפניך לאכול ולשתות שכב במקום זה אמר לפניו רבון העולמים עכשיו יש לשמש ירידות חמשים ואני שוכב במקום הזה בלא עת ובא השמש במערב הביט יעקב וראה את השמש וילן שם שנאמר וילן שם כי בא השמש לקח יעקב י"ב אבנים מאבני המזבח שנעקד עליו יצחק אביו ושם אותם מראשותיו בא המקום להודיעו שעתידין לעמוד ממנו י"ב שבטים ונעשו כולן אבן אחת להודיענו שכולם עתידין להיות גוי אחד בארץ:

ויחלום והנה סלם. תנא רחבו של סולם שמונת אלפים פרסה דכתיב עולים ויורדים בו עולים תרין ויורדים תרין דכי פגעו בהדי הדדי הוו להו ארבעה וכתיב ביה במלאך וגויתו כתרשיש וגמירי דתרשיש תרי אלפי פרסי הוי תנא עולים ומסתכלים בדיוקנו של מעלה ויורדים ומסתכלים בדמות דיוקנו של מטה בעי לסכוניה מיד והנה ה' נצב עליו. אמר ר' שמעון בן לקיש אלמלא מקרא כתוב אי אפשר לאמרו כאדם שמניף במניפה על בנו. הארץ אשר אתה שוכב עליה לך אתננה ולזרעך מאי רבותיה אמר ר' יצחק מלמד שקפלה הקב"ה לארץ ישראל והניחה תחת אבינו יעקב כדי שתהא נוחה להכבש לבניו (שאר קטעים כתוב בפרשה ע' ברמז קנ"א):

ויחלום תני בר קפרא אין חלום שאין לו פתרון. והנה סולם זה כבש. מוצב ארצה זה מזבח כמה דאת אמר מזבח אדמה תעשה לי וזבחת עליו את עולותיך וגו'. וראשו מגיע השמימה אלו הקרבנות שריחן עולה לשמים. והנה מלאכי אלקים אלו כהנים גדולים (ס"א ל"ג גדולים). עולים ויורדים בו שהיו עולים ויורדים בכבש. והנה ה' נצב עליו ראיתי את ה' נצב על המזבח רבנן פתרין לה בסיני והנה סלם זה סיני אתיא דדין כאתיא דדין. מוצב ארצה ויתיצבו בתחתית ההר. וראשו מגיע השמימה וההר בוער באש עד לב השמים. והנה מלאכי אלקים זה משה ואהרן. עולים ויורדים בו עלה אלי ההרה וירד משה מן ההר. והנה ה' נצב עליו וירד ה' על הר סיני. והנה ה' נצב עליו ריש לקיש אמר תרנוס של שלש רגלים הראה לו את שהוא רגל שלישי. כתיב כי חלק ה' עמו יעקב חבל נחלתו מה החבל הזה פחות משלשה אין מפקיעין אותו [כך האבות אין פחות מג']. ר' ברכיה אמר עולם ושליש עולם הראה לו עולים אין עולים פחות משנים ואין יורדים פחות משנים והמלאך הוא שלישו של עולם מנין שנאמר וגויתו כתרשיש. ר' חייא רבה ור' ינאי [חד אמר עולים ויורדים בסולם] וחד אמר עולים ויורדים ביעקב מאן דאמר עולים ויורדים בסולם ניחא ומאן דאמר עולים ויורדים ביעקב מעלים בו מורידים בו אופזים בו קופזים בו סונטים בו. ישראל אשר בך אתפאר את הוא שאיקונך חקוק למעלה עולין למעלה ומוצאין איקונין שלו ויורדין למטה ומוצאין אותו ישן משל למלך שהיה יושב ודן עולין לבסילקו ומוצאין אותו יושב ודן יורדין בפרווד ומוצאין אותו ישן. דבר אחר מלאכים שהן מלוין את האדם בארץ ישראל אינן מלוין אותו בחוצה לארץ עולים אלו שלוו אותו בארץ ישראל יורדים [אלו] שלוו אותו בחוצה לארץ. ר' לוי בשם ר' שמואל בר נחמן מלאכי השרת על ידי שגלו מסטורין של הקב"ה נדחו ממחיצתן מאה ושלשים ושמונה שנה. רבי תנחומא הוה מפיק לישנא קלא על ידי שנתגאו ואמרו כי משחיתים אנחנו את המקום הזה היכן חזרו כאן עולים ואחר כך יורדים. רבי יהושע בן לוי פתר קריא בגליות ויצא יעקב ויצא מן בת ציון כל הדרה. מבאר שבע נשבע ה' בגאון יעקב. וילך חרנה אשר הוגה ה' ביום חרון אפו. ויפגע במקום עד אפס מקום. וילן שם כי בא השמש אומללה יולדת השבעה באה שמשה. ויקח מאבני המקום תשתפכנה אבני קדש. וישם מראשותיו כי ירד מראשותיכם. וישכב במקום ההוא נשכבה בבשתנו ותכסנו כלמתנו כי לה' אלקינו וגו'. ויחלום זה חלומו של נבוכדנצר והנה סולם זה צלמו של נבוכדנצר הוא סלם הוא סמל אתיא דדין אינון אתיא דדין. מוצב ארצה אקימיה בבקעת דורא. וראשו מגיע השמימה רומיה אמין שיתין. והנה מלאכי אלקים זה חנניה מישאל ועזריה. עולים ויורדים בו מורידים בו אופזים בו קופזים בו סונטין בו. ולצלם דהבא די הקימת לא סגדין. והנה ה' נצב עליו עבדוהי די אלהא עלאה פוקו ואתו. דבר אחר והנה מלאכי אלקים זה דניאל. עולים ויורדים בו שעלה והוציא בלעו מתוך פיו. והנה ה' נצב עליו דניאל עבדא דאלהא חייא:

והנה ה' נצב עליו ר' יוסי בן זימרא פתח צמאה לך נפשי כמה לך בשרי בארץ ציה ועיף בלי מים ככמהות הללו שהן מצפות למטר. רבנן אמרי כשם שנפשי לך צמאה כך רמ"ח אברים שיש בי צמאין לך היכן בארץ ציה ועיף בלי מים. כן בקדש חזיתיך על כן בקדושה חזיתיך לראות עוזך זה פמיליאה שלך וכבודך. והנה ה' נצב עליו רבי חמא בר חנינא פתח ברזל בברזל יחד ואיש יחד פני רעהו אין סכין מתחדדת אלא בירכה של חברתה כך אין תלמיד חכם משתבח אלא בחבירו. איש יחד זה יעקב שנתיחדה עליו שכינה. והנה ה' נצב עליו מה כתיב למעלה מן הענין והנה מלאכי אלקים עולים ויורדים בו ואחר כך והנה ה' נצב עליו משל לבן מלכים שהיה ישן על גבי עריסה והיו זבובים שוכנים עליו ובאת מניקה שלו ושחה עליו ומניקתו וברחו מעליו כך בתחלה מלאכי אלקים עולים ויורדים בו וכיון שנגלה עליו הקב"ה ממרום ברחו מעליו. רבי חייא רבה ורבי יוחנן חד אמר עליו על סולם וחד אמר עליו על יעקב מאן דאמר על סולם ניחא מאן דאמר על יעקב מי מתקיים עליו. אמר רבי יוחנן הרשעים מתקיימים על אלקיהם ופרעה חולם והנה עומד על היאור אבל הצדיקים הקב"ה מתקיים עליהם שנאמר והנה ה' נצב עליו. אמר ר' שמעון בן לקיש האבות הן הן המרכבה ויעל אלקים מעל אברהם ויעל מעליו אלקים והנה ה' נצב עליו: