ילקוט שמעוני/בראשית/רמז קח
ויהי הוא טרם כלה לדבר שלשה הן שנענו במענה פיהן אליעזר עבד אברהם משה ושלמה. אליעזר דכתיב ויהי הוא טרם כלה לדבר משה דכתיב ויהי ככלותו לדבר את כל הדברים האלה ותבקע האדמה אשר תחתיהם. שלמה דכתיב וככלות שלמה להתפלל והאש ירדה מן השמים. והנערה טובת מראה מאד בתולה ואיש לא ידעה תמן תנינן מוכת עץ כתובתה מאתים דברי ר' מאיר וחכמים אומרים מוכת עץ כתובתה מנה. טעמא דר' מאיר מהכא ואיש לא ידעה הא אם נבעלה מעץ בתולה. טעמא דרבנן בתולה הא נבעלה מעץ אינה בתולה. אמר ר' יוחנן לא נבעלה אשה ממהול לשמונה תחלה אלא רבקה. אמר ר' שמעון בן לקיש לפי שבנות הכותים משמרות עצמן ממקום ערותן ומפקירות עצמן ממקום אחר אבל זו בתולה ממקום בתולים ואיש לא ידעה ממקום אחר. א"ר יוחנן ממשמע שנאמר בתולה אין אנו יודעין שאיש לא ידעה אלא אפילו אדם לא תבע בה על שם לא ינוח שבט הרשע על גורל הצדיקים. ותרד העינה ותמלא כל הנשים יורדות וממלאות מן העין וזו כיון שראו אותה המים מיד עלו א"ל הקב"ה את סימן לבניך מה את כיון שראו אותך המים מיד עלו כך בניך כיון שהבאר רואה אותן מיד תהא עולה הדא הוא דכתיב אז ישיר ישראל את השירה הזאת עלי באר ענו לה. וירץ העבד לקראתה לקראת מעשיה הטובים: