ילקוט שמעוני/בראשית/רמז יח
רבי יהודה אומר מאה אמה רבי נחמיה אומר מאתים אמה. רבי אליעזר אומר ש' אמה קום מאה מיות מאתים. רבי אבהו אומר תת"ק אמה השקמה הזאת עושה בארץ שש מאות שנה והולד יוצא כאמה גדומה ממעי אמו. צא וחשוב אמה ומחצה בכל שנה הרי תת"ק. פרי הארץ הגפן תתן פריה. המאורות והיה אור הלבנה כאור החמה. לכל יש תולדות. שמים וארץ יש להן תולדות שנאמר אלה תולדות השמים. מטר יש לו תולדות. שנאמר היש למטר אב או מי הוליד וגו' תני כל מי שיש לו תולדות מת וכלה ונברא ואינו בורא וכל מי שאין לו תולדה לא מת ולא כלה ובורא ואינו נברא כלפי מעלה אמורין הדברים וכל מה שאתה רואה תולדות שמים וארץ הן. בראשון ברא שמים וארץ. בשני ברא רקיע מן העליונים. בשלישי מן התחתונים תדשא הארץ. ברביעי מן העליונים יהי מארת. בחמישי מן התחתונים ישרצו המים. בששי בא לבראות האדם אמר אם אני בורא אותו מן העליונים עכשיו רבים העליונים על התחתונים בריה אחת ואין שלום ביניהם ואין שלום בעולמי מן התחתונים עכשיו הם רבים על העליונים בריה אחת ואין שלום בעולמי אלא הריני בורא אותו מן העליונים ומן התחתונים הדא הוא דכתיב וייצר ה' אלהים את האדם עפר מן האדמה מן התחתונים ויפח באפיו נשמת חיים מן העליונים. בהבראם באברהם בזכות אברהם הדא הוא דכתיב אתה עשית את השמים ואת הארץ כל האונקוס הזה בשביל מה בשביל אתה הוא ה' האלהים אשר בחרת באברהם. בהבראם בה' בראם מה ה' זה אינו תופס את הלשון כך לא בעמל ולא ביגיעה ברא הקב"ה את עולמו אלא בדבר ה' שמים נעשו וכן הוא אומר כי ביה ה' צור עולמים: