ילקוט שמעוני/במדבר/רמז תשנד
ואני הנה לקחתי את [אחיכם] הלוים וגו' (נתונים נתונים המה לי) [מתנה נתונים לה'] לשם הן מסורין ואין מסורין לכהנים. ואני מוסיף על מעשיך. הנה בשמחה, כל מקום שהוא אומר הנה הרי ענין שמחה. ואני הנה לקחתי וגו' כמעשר מן הערימה ואתם כתרומת מעשר, יכול הם לכם ודאי, ת"ל לי, אמור מעתה שלי הן שיהו שמשין לפניכם, וכה"א ויבדל אהרן להקדישו קדש וגו'. ואתה ובניך אתך תשמרו את כהונתכם לכל דבר המזבח, מכאן היה רבי אלעזר הקפר אומר כל דבר של מזבח לא יהא אלא בך ובבניך. ולמבית לפרוכת מכאן אמרו מקום היה אחורי בית הכפורת ששם בודקין יחוסי כהונה. ועבדתם שומע אני מעורבבין, תלמוד לומר עבודת מתנה מה מתנה בפייס אף עבודה בפייס, עבודת מתנה אתן את כהונתכם לעשות אכילת קדשים בגבולין כעבודת מקדש [במקדש] מה עבודת מקדש במקדש מקדש ידיו ואח"כ עובד אף אכילת קדשים בגבולין מקדש ידיו ואחר כך אוכל:
תשמרו את כהונתכם. מגיד שעון קדשים אינו מסור אלא ביד הכהנים, אין לי אלא עון קדשים קלים הנאכלים, קדשים שאין נאכלין מנין, ת"ל לכל דבר המזבח, יכול אף תרומה ותרומת מעשר וחלה, ת"ל ולמבית לפרוכת מה בית לפרוכת מיוחד דבר שאי אפשר לדעת צבור יצא דבר שאפשר לדעת צבור. עבודת מתנה מקיש עבודת מתנה לכהונתכם מה זו בנטילת ידים אף זו בנטילת ידים. אי מה זו אינה אלא בקדוש ידים ורגלים אף זו לא תהא אלא בקדוש ידים ורגלים, אמרת לא, זו לפי צורך עבודה וזו לפי צורך העבודה. אמרו כל מי שהוא נותן תרומה למי שהוא אוכלה כמצותה מעלין עליו כאלו עובד עבודה, אמרו עליו על רבי טרפון שהיה אוכל תרומה בשחר ואמר הקרבתי תמיד של שחר ואוכל תרומה בין הערבים ואמר הקרבתי תמיד של בין הערבים. ומנין מסרו עצמכם לכהונתכם, אמרת עבודת מתנה אתן את כהונתכם הא כדרך שעשה עזריה הכהן שנאמר ויבא אחריו עזריה וגו' ויעמדו על עוזיהו המלך וגו' ויזעף עוזיהו וגו' ויפן אליו עזריה כהן הראש וגו', עליו הוא אומר ויוחנן הוליד את עזריה הוא אשר כהן בבית וכי הוא כהן בלבד והלא קדמוהו הרבה ושמשו אחריו אלא בו נתקיימה מצות כהונה גדולה שנאמר עבודת מתנה אתן וגו'. היה עומד ומקריב על גבי המזבח ונודע שהוא בן גרושה או בן חלוצה רבי אליעזר אומר כל הקרבנות שהקריב על המזבח פסולין ורבי יהושע מכשיר. מאי טעמא דרבי יהושע דכתיב ברך ה' חילו אפילו חולין שבו ופעל ידיו תרצה. וכן היה אוכל בתרומה ונודע שהוא בן גרושה וחלוצה רבי אליעזר מחייב קרן וחומש ורבי יהושע פוטר דתרומה נמי איקרי עבודה, דתניא מעשה ברבי טרפון שלא בא לבית המדרש, למחר מצאו רבן גמליאל א"ל מפני מה לא באת אמש לבית המדרש אמר לו עבודה עבדתי, אמר לו כל דבריך אינן אלא דברי תימא, וכי עבודה בזמן הזה מנין, אמר לו הרי הוא אומר עבודת מתנה אתן את כהונתכם עשו אכילת תרומה בגבולין כעבודת בית המקדש. אמר רב ארבע עבודות זר חייב עליהם מיתה, זריקה והקטרה ונסוך היין ונסוך המים. ולוי אמר אף תרומת הדשן. מאי טעמא דרב דכתיב ואתה ובניך אתך תשמרו את כהונתכם וגו', עבודת מתנה ולא עבודת סילוק. ועבדתם עבודה תמה ולא עבודה שיש אחריה עבודה. ולוי, אמר רחמנא לכל דבר המזבח. ורב, ההוא לאתויי שבע הזאות שבפנים ושבמצורע. ולוי, נפקא ליה מדבר לכל דבר. ורב, מדבר לכל דבר לא דריש. ואימא לכל דבר המזבח כלל, עבודת מתנה פרט, כלל ופרט אין בכלל אלא מה שבפרט עבודת מתנה אין עבודת סילוק לא, אמר קרא ולמבית לפרוכת הוא דעבודת מתנה ולא עבודת סילוק הא בחוץ אפילו עבודת סילוק. אי הכי ועבדתם נמי ולמבית לפרוכת הוא דעבודה תמה ולא עבודה שיש אחריה עבודה הא מבחוץ אפילו עבודה שיש אחריה עבודה, ועבדתם הדר ערביה קרא. רבי אומר לעשות אכילת קדשים בגבולין כעבודת מקדש במקדש מה עבודת מקדש במקדש מקדש ידיו ורגליו ואחר כך עובד אף אכילת קדשים בגבולין מקדש ידיו ואחר כך אוכל וכו'. נמצינו למדין נטילת ידים מן התורה:
והזר הקרב יומת. לעבודה. או לעבודה ושלא לעבודה, אמרת ומה בעל מום שלא ענש בו מיתה לא ענש בו אלא לעבודה זר שענש בו מיתה אינו דין שלא יענש בו אלא לעבודה הא מה ת"ל והזר הקרב יומת לעבודה. והזר הקרב יומת אפילו עבד בטהרה. או אינו אלא אפילו עבד בטומאה, אמרת אם הנכנס בטומאה שלא לעבוד חייב, קל וחומר לעובד, ומה ת"ל והזר הקרב יומתר אפילו עבד בטהרה:
יומת רבי שמעון אומר נאמר כאן יומת ונאמר להלן מות יומת מה יומת האמור להלן סקילה אף יומת האמור כאן סקילה. רבי יוחנן בן נורי אומר נאמר כאן יומת ונאמר להלן יומת מה יומת האמור להלן בחנק אף יומת האמור כאן בחנק. והזק הקרב יומת עונש שמענו אזהרה לא שמענו, תלמוד לומר וזר לא יקרב וגו'. והזר הקרב יומת מיתה בידי שמים. רבי עקיבא אומר אף מיתת בית דין שנאמר ונוקב שם ה' מות יומת, אמרו לא מן השם הוא זה אלא משום שנאמר כל הקרב הקרב אל משכן ה' ימות. זר ששמש במקדש רבי עקיבא אומר בחנק וחכמים אומרים במיתה בידי שמים. תניא רבי ישמעאל אומר נאמר כאן והזר הקרב ונאמר להלן כל הקרב הקרב אל משכן ה' ימות מה להלן בידי שמים אף כאן בידי שמים. רבי עקיבא אומר נאמר כאן והזר הקרב יומת ונאמר להלן והנביא ההוא או חולם החלום ההוא יומת מה להלן בסקילה אף כאן בסקילה. רבי יוחנן בן נורי אומר מה להלן בחנק אף כאן בחנק. במאי קמיפלגי רבי עקיבא סבר דנין יומת מיומת ואין דנין יומת מימות. ורבי ישמעאל סבר דנין הדיוט מהדיוט ואין דנין הדיוט מנביא. ורבי עקיבא כיון שהדיח אין לך הדיוט גדול מזה. במאי פליגי רבי עקיבא ורבי יוחנן בן נורי, בפלוגתא דרבי שמעון ורבנן דתניא נביא שהדיח בסקילה, רבי שמעון אומר בחנק [הא אנן תנן ר' עקיבא אומר בחנק] תרי תנאי ואליבא דרבי עקיבא: