ילקוט שמעוני/במדבר/רמז תרפח
איבעיא להו לחם הפנים נפסל במסעות או אינו נפסל, רבי יוחנן ורבי יהושע בן לוי חד אמר נפסל, וחד אמר אינו נפסל, מאן דאמר נפסל דכתיב כאשר יחנו כן יסעו מה בחנייתן נפסל ביוצא אף בנסיעתן נפסל ביוצא. מאן דאמר אינו נפסל דכתיב ולחם התמיד עליו יהיה. ואידך נמי הכתיב כאשר יחנו כן יסעו, [לאידך גיסא] מה בחנייתן במקומו לא מיפסל אף בנסיעתן במקומו לא מיפסל. ואידך נמי הכתיב ולחם התמיד עליו יהיה, אלא עי אתא רב דיטי אמר במסודר כולי עלמא לא פליגי, אלא כי פליגי במסולק, מאן דאמר נפסל דכתיב כאשר יחנו כן יסעו מה בחנייתן נפסל ביוצא אף בנסיעתן מיפסל ביוצא, למאן דאמר אינו נפסל דכתיב ונסע אהל מועד, אף על פי שנסע אהל מועד הוא. ואידך נמי הכתיב כאשר יחנו כן יסעו. [לאידך גיסא] מה בחנייתן כי לא מפיק להו לא מיפסל אף בנסיעתן כי לא מפיק להו לא מיפסל. ואידך נמי הכתיב ונסע אהל מועד, ההוא לדגלים הוא דאתא. ואידך ממחנה הלוים בתוך המחנות נפקא, כי אתא בין אמר מר אמר במסודר ומר אמר במסולק ולא פליגי:
ואלה תולדות אהרון ומשה. אמר ר' שמואל בר נחמני אמר ר' יונתן כל המלמד את בן חברו תורה מעלה עליו הכתוב כאלו ילדו שנאמר ואלה תולדות אהרן ומשה, וכתיב ואלה שמות בני אהרן, לומר לך אהרן ילד ומשה לימד לפיכך נקראו על שמו, ביום דבר ה' את משה (כתוב ברמז תל"א). וימת נדב ואביהוא (כתוב ברמז תקכ"ד):
תניא ר' אליעזר אומר כל שאינו עוסק בפריה ורביה כאלו שופך דמים שנאמר שופך דם האדם, וכתיב ואתם פרו ורבו. ר' עקיבא אומר כאלו ממעט את הדמות שנאמר כי בצלם אלהים עשה את האדם, וכתיב ואתם פרו ורבו, בן עזאי אומר כאלו שופך דמים וממעט את הדמות, א"ל לבן עזאי יש נאה דורש ונאה מקיים [נאה מקיים ואין נאה דורש] ואתה נאה דורש ואינך נאה מקיים, א"ל נפשי חשקה בתורה [אפשר] שיתקיים העולם על ידי אחרים: