צִפֳּרִים חֲדָשׁוֹת – זְמִירוֹת חֲדָשׁוֹת –
מָה רַב הָרַעַשׁ שָׁם בָּרָמָה!
הֲזֹאת הִיא עֶ צֶ ם הַמִּלְחָמָה?
אִם רַק הַ תְּ כ וּ נָ ה לַמִּלְחָמָה?
 
וְאוּלַי זֶה כָּל-הַנִּצָּחוֹן? –
אִם-כֵּן – קוּם, נֵלְכָה לְדַרְכֵּנוּ!
אִם-כֵּן, אַל-נֵבוֹשׁ כִּי זָקַנּוּ,
אִם-כֵּן, לֹא עָבְרָה עוֹד עִתֵּנוּ!
 
הַנַּח לָהֶם וִישַׂחֲקוּ לָמוֹ!
הַשְּׂחוֹק יְיַגְּעֵם וִייַשְּׁנֵמוֹ,
וּבְפִזְמוֹנֵינוּ הַנּוֹשָׁנִים
עוֹד נָבֹא נָנִיד אֶת-עַרְשֵׂימוֹ.
 
וְעַד-יָקוּמוּ יִנָּעֵרוּ,
וְיֵצְאוּ מְלֵאֵי כֹחוֹת חֲדָשִׁים
לְתַקֵּן לָנוּ סְעֻדַּת שְׁלֹמֹה –
נְגַלְגֵּל יַחְדָּו בַּעֲדָשִׁים.
 
וּבְבוֹא הָעֵת הַהִיא הַמְקֻוָּה –
בְּרָצוֹן נָכֹף קָדְקֳדֵנוּ,
וְעַל-קָרַחְתּוֹ הָעֲלוּבָה
יִשָּׁפֵךְ לַעַג יְלָדֵינוּ.
 
תרנ"ז.

טקסט זה הועתק מפרויקט בן-יהודה.