המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
"לבג" - מלשון בזה ושלל והכתיב לבג והוא ענין מאכל כמו מפת בג המלך (דנייאל א)או לבג הוא כמו לבז והגימ"ל הוא במקום הזי"ן באטב"ח וכן גה גבול (לקמן מו) ור"ל זה גבול
" "לכן הנני נטיתי את ידי עליך" שגם אחר החורבן בגויים לא תמצא מנוח", "ונתתיך" יש הבדל בין גוים ועמים שגוים הם הפחותים שאין להם מלך ועמים הם החשובים שיש להם מלך, אמר "בגוים" הפחותים ששם תשב ביניהם "תהיה להם לבג" היינו למזון, ופת בג המלך שיאכלו ואתך בכל פה, "והעמים" החשובים "משם הכרתיך" שלא תוכל לשבת ביניהם כלל, ואם תרצה להתישב "בארצות" בפני עצמך שם "האבדתיך", תאבד מן הישוב, באופן אשר "אשמידך" לגמרי, ובזה "וידעת כי אני ה'":
ביאור המילות
"גוים עמים". בארתי הבדלם (ישעיה א' ד') שעם מעולה מן גוי, שמורה שי"ל מלכות והנהגה:
"עמים ארצות". התבאר למעלה (י"א ט"ז, י"ב ט"ו) ובכ"מ, שבכל הספר יציין שארצות הם רחוקים יותר מן עמים וגוים עיי"ש: