יושר דברי אמת קונטרס ראשון ל

וענין זה קרה לקרח עם משה כי באמת משרע"ה היה לו תכלית השפלות כמו שהעידה התורה ואעפ"כ היה לו גבהות בכמה דברים שעשה שהיה מלך על ישראל והנהיג כמלך על עמו רק באמת היה זה לעבודת הבורא להדריך העם לעבודת השי"ת כי לא היה אפשר בלתי זה שיהיה איש אשר יצא לפניהם ואעפ"כ לא רצה בתחלה זה כנודע שסרב ואמר שלח נא ביד תשלח עד שהכריחו השי"ת לזה שיהיה לו שררה זו, וקרח אע"פ שפקח היה והיה לו רוה"ק עכ"ז ניצוץ קנאה נשאר' בו ולא נטהר לבו ממנה בכל מכל כל וקנאה היא מצד גבהות ואמונה לא היה לו שיעשה משה הכל מפי השי"ת ויהיה באמת מצדו בתכלית השפלות והענוה רק שחשב שמשה השתמש בגבהות להיפוך ולנגד האמת שחשב שמשה נטה מן האמת וטעה בגבהות שע"י הגבהות שיש בלבו התנשא על קהל השי"ת כמ"ש ומדוע תתנשאו על קהל ה' ועל עצמו לא דימה שיהיה לו גבהות רק חשב שמה שלבו נוטה לזה להיות נשיא הכל הוא מצד האמת כמש"ל בפסוק [דה"ב י"ז] ויגבה לבו בדרכי ה' כי זה הגאוה הותרה ולא רצה לתלות הפחיתות בו בגבהותו, האמת היושר של הגבהות שמותר הוא במשה, רק חשב להיפוך מפני הקנאה של הרע שהפך לבו לאמור על הרע טוב ועל טוב רע ולפיכך אמר משרע"ה רב לכם בני לוי באמת אני רואה לא כאשר אתם סוברים שהגבהות שלכם היא לש"ש ושלי הוא מצד הרע לא כן כ"א רב לכם בני לוי ר"ל רב נקרא הגדולה הרבה הוא לכם למענכם לא למען השי"ת, ולזה נחלקו כי זה דבר עמוק וצריך לזה האמונה לתלות החסרון תמיד בו ולחפוץ תמיד בכניעות ושפלות אפילו לדבר מצוה פן ואולי הוא מצד הגבהות של הקליפה לעשות מצוה שאינה מוטלת עליו ושיוכל לעשות ע"י אחר ולא יחשוב שהוא ראוי לזה יותר מחבירו כי זה גבהות ואפי' משה לא היה חפץ להשתלח לישראל ואמר שלח נא ביד תשלח אפילו שהוא דבר מצוה ללכת בשליחות השי"ת וללמוד לישראל תורה ואין לך מצוה גדולה מזו אעפ"כ חשב שאהרן ראוי לזה יותר עד שהכריחו השי"ת לזה וצריך האדם ללמוד מזה ולא להתקוטט בעבור מצוה שיש בה צד שררה ח"ו, ולברוח ממנה, ואם יהיה ראוי לה השי"ת יכריח כל העולם להזמינו לידו הנהגה זו וכדומה וצריך לשקול דבר זה תמיד בשכל עמוק וצדק וזך ולשאול מהשי"ת על זה עזר שיעזרנו שלא יסיתנו היצה"ר בזה לצד ההיפוך ח"ו רק ידריכנו השי"ת בדרך האמת והטוב: