יושר דברי אמת קונטרס ראשון ד
ובאמת להדבק בהם שע"י התורה והמצות צריך תנאים רבים אשר לזאת אנשי דורנו אפילו בעלי התורה הגדולים העלימו עין מתנאים אלו הנאמרים במשנה אבות פ"ג וידמו שכבר יש להם כולם או מקצתם ונדמה להם שהם באמת בעלי תורה וע"י זה מלעיגים בצדיקי עולם, אבל באמת אלו רצו לעיין קצת בתנאים אלו ולעיין בעצמם היטב ויראו שלא זכו אפילו קצת מן הקצת מתנאי קטן שבהם בודאי היו שבים אל ה' והיו דורשים דבר ה' איך ומה הדרך ילכו בה, והתנאים הם רבים אבל הקטן שבכולם להיות מופשט מתאוות הזמן במאכל ומשתה ושינה וזיוג ולשבור כוחות הגופניות עד שאפי' בעת המוכרח לדברים הנ"ל מחמת גודל התלהבות לבו לתורה ולעבודת השי"ת למען שמו באהבה לא יחשב אליו התענוג עוה"ז של אותו הדבר כמו אם אדם שמח במו"מ שהרויח אינו מרגיש כלל בתענוג קטן של אכילה, וזהו במיעוט תענוג ואינו אומר במעט תענוג רק במיעוט כי למעט אצ"ל רק אפילו ההכרח ימעטנו דהיינו שירבה תענוג וחשקות דביקות אלהות בלבו ע"י התורה עד שיכבה זה כשרגא בטהירא ואם יהיה לו מעט תענוג אזי יהיה בזה כמו שאחז"ל [פסחים כ"ה,] הנאה הבאה לאדם בע"כ, והעיקר שיהיה לא אפשר ולא מכווין ואפי' אפשר שרי רק העיקר לא מכוון כידוע הדין וזה הכל בענין המותר לאכול ולשתות ומוכרח בו וג"כ בענין הזיוג המוכרח בעת ההכרח זהו התנאי הקטן:
והלואי שנאחז באפס קצהו ממנו ק"ו התנאי' המבוארים במשנה באימה וביראה בענוה ובשמחה אינו מגיס לבו וכו' כי מי זה פתי שיאמר בלבו שיש לו אימה בעת לימודו היכן הוא אימתו ופחדו לפני מי ומפני מה הוא הפחד, וע"ז עפעפינו יזלו מים בראותינו המשנה איך אנו רחוקים מאד מן האמת כגבוה שמים על הארץ ויותר מזה:
ולמה לא נודה על האמת בינינו לבין בוראינו ית' ואף לפני כל נשפיל עצמינו כאזוב בראותינו וביודעינו חסרונינו חוץ מכמה עונות ופשעים לנו אשר כבר האריך בר"ח הק', על זה נאמר (תהלים נ) ולרשע אמר וגו' שתורתינו נמאסת ח"ו בפני השי"ת ואין להאריך בזה כי הוא ידוע לכל.