יושר דברי אמת קונטרס השני כג

יושר דברי אמת נה

והנה אור הזה הנ"ל הנקרא אור החוזר והוא החוזר הנשמות לשרשם ועי"ז מתרבים ונובעים הרהורי חזרת התשובה בימים הקדושים והנוראים האלו שהוא ג"כ חזרת הענף לשרשו ואור הזה הוא דין, והנה מי שלכלך מעשיו ח"ו וגבר כח הסט"א שהוא מצולת ים סוספיתא דדהבא הנה בעת התגברות כח הדין שהוא פחד יצחק שהוא השורש לסוספיתא דדהבא הנ"ל הנה הענף מתגבר בשרשו לכן אז הוא פחד העונש גדול על הנפשות ואף בלא התגברות הסט"א הוא פחד כמש"ל נבהלו נחפזו כ"ש ח"ו בהתגברת הס"א, לא היה תרופה למחלותינו ח"ו, והשי"ת ב"ה וב"ש ברחמיו וברוב חסדיו צוה לנו מצוה אחת והוא מצות השופר ועניני מצוה זו אפי' מה שנגלה בכתבים של האר"י ז"ל ובשל"ה לאו כל מוחא סביל דא ואפי' מי שסבל אינן מבין כלל וכלל כי הוא סובר שהם דברים ככתבן ואינו כן, וכללות הענין לפשוטו והוא אמיתתן של דברים הנגלים והנסתרים בקיצור נמרץ למבינים הוא כי השי"ת ראה שצריך לעמו ישראל ישועה גדולה ופורקן כהיום הזה להמתיק הדין והתגברותו לבל יוקיד העולם ח"ו וכבר ידוע מ"ש האר"י ז"ל כי המתקת הדין הוא אינו בחסד רק בדין והוא כי שורש הדין למעלה מעלה בגבהי מרומים הוא חסד גדול והוא ענין הצימצום הראשון לשי"ת למען התגלות אהבתו לעמו ישראל כנודע להבאים בדעת ה' ומבואר בכתבים של הקדוש מו"ה דוב בער ז"ל והצימצום היא אהבה ממש וחסד גדול אע"פ שהוא צימצום והוא דין אעפ"כ הוא חסד ממש כי זהו דין מתוק וממתיק כל הדינים התחתונים ממנו שהוא שרשם והם ענפיו והם אינם בעצם חסד כמוהו ממש, וזהו מ"ש למוחל עונות בדין לכובש כעסו בדין הכל ר"ל בדין עליון הנמתק מאד, אבל במה מעוררין זה שורש של הדין שהוא רחמים גדולים הוא ע"י השופר כי כל הדברים העליונים יש דוגמתם בתחתונים ניצוץ דק ממנו ובאתערותא דלתתא כשאנו לוקחים חפץ התחתון בציווי השי"ת לקיום מצותיו מתעורר עי"ז כח העליון ממש והשי"ת המצווה לעמו זה הוא המעורר בכח האדם העושה הדברים לשם פעלו ולא לשם דבר אחר רק לשמו ית' כי זה עיקר הכוונה וחפץ הרצון:

וענין ניצוץ הגבורות נרמזים באילו של יצחק ואיל לשון קשה כמש"ה [יחזקאל י"ז] ואת אילי הארץ כמ"ש בזוהר ושופר הוא המובחר שבו והוא על ראשו והוא לשון שופרא והוא המרמז שורש הדין והוא חלול כשפופרת לקבל בתוכה כל הדינים התחתונים למתקם, וכמו שבעל חי שהוא האיל מחמת אור החוזר מן המוח צמח בו הקרניים ודרך שם ילך החיות מן המוח ברצוא ושוב לדוגמא זו כשאנו צריכים להדבק בשורש הדינים ולמתקם ולהוציא מתוקים צריך ליקח שופר שמרמז שורש הדינים, וזהו ענין התשובה שמרמז השופר בו כי ענין התשובה הוא החזרת האדם בלבו ובנפשו להשי"ת מאד ומאד בשבירת לב והוא החזרת הדינים לשרשם כי הדינים הם התגברות כח הסט"א ע"י העונות ובשבירת לב בהכנעה ובתשובה באמת להשי"ת הם נשברים ובאים לשורשם והשורש הוא אור העליון על כל הוא השופר המשפר הכל והוא הכח התשובה שמשם נשפע כל כחות והרהורי התשובה לכל האנשים ועזר התשובה מאתו ית' הכל משם והוא הנקרא בינה ר"ל כי עיקר התשובה הוא התעוררת הבנה בלב האדם שמבין גדולת השי"ת ויש לו הכנעה גדולה בזכרו שהוא בא מלוכלך בהיכל המלך מלכו של עולם והוא שב עי"ז אליו ית"ש באמת וגנוחי גנח כו', וזהו ענין השופר כשהאדם תוקע למצות השי"ת לקיים מצותיו דברים ככתבן ורמז המצוה וסודה הוא להוציא מלבו קול ההכנעה והשברת הלב לתוך השופר היינו להביא הדינין לשורשם כי הבל הלב והבל פיו של כל אדם בו נרשמים כל הפגמים שבנפשו ורוחו ונשמתו וכל התגברות הסט"א והדינים נרשם בהבל והוא נותנו לתוך השופר שהוא מרמז אור העליון של השי"ת אור התשובה שלשם שבים כל השבים אליו ית"ש, והוא אור ההבנה שמאיר לכל העולמות הבנת והכרת גדולתו ית"ש למען יפחדו ממנו וישתחוו לפניו כל הברואים וידע כל פועל כי אתה פעלתו ויבין כל יצור כו', וכששבים אליו ית"ש הוא מוציא חיות הנפשות והר"ן של כל הברואים מתוך השופר העליון למטה מתוקן וכל ההתגברות הדין בטל ומבוטל מחמת שבא לשרשו ונטהר במקוה העליון המרמז ג"כ על זה אור כח התשובה ואור החזרה וכמו כן מוציא האדם קול השבירות הלב מן הלב בגנוחי וילולי לתוך השופר ומוציאו וא"כ עיקר הכל הוא תבירא דליבא שיהיה כח התשובה בשלימות שישבר רוחו מאד ובזה יוכל להכנס בשורש שהוא השופר ואם לאו ח"ו אדרבה ידחוהו משם ונעשה סניגור קטיגור כמ"ש אם ח"ו אז יש במחשבתו דברי שטות ופתיות כמו שיש הרבה שוטים ופתאים שתוקעין בשטות וגבהות והתפארות ומעוררים בכי והכל שטות והתפארות ואין השי"ת שורה בלבם כלל כי תועבת ה' כל גבה לב כנ"ל כמה פעמים, השי"ת יצילנו מהם ומהמונם ומהמהם ויברא לנו לב טהור ורוח נכון יחדש בקרבינו שנזכה לעשות הכל למען שמו באהבה באמת בלב שלם בלי שום פניה אחרת כלל אכי"ר: