יושר דברי אמת קונטרס השני יט

יושר דברי אמת נא

ענין ימים הקדושים שנתנו הקדמונים סימן בהם אריה שאג מי לא יירא בוודאי מי יוכל לבאר אפי' דבר אחד מהם רק אלקט המוכרח יותר מדברי רבותינו הקדושים אנשים חכמים וידועים כנ"ל, הנה העיקר כל התורה והמצות הן הדביקות הנפש והרצון בהשי"ת ב"ה וב"ש וביותר המצות התלויות בזמן כמו השבת והמועדים שהם ימים שמתגלה ומאיר בהם השי"ת הארת הנשמות יתירות לעמו שהוא עצם הדביקות ליודעים כמש"ל ואין בחינה דומה לחברתה בענין הדביקות שבת ופסח ושבועות וסוכות כ"א בהם השמחה והתענוג בהם בהשי"ת בעצם היום שהוא מ"ש בזוהר ע"פ זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו בו ביומא בו בהקב"ה וכולא חד וא"צ לפרש כי ממ"נ מי שאינו מבין זה אינו מועיל לו לפרש כמש"ל (קונטרס א' כ"ב( שא"א לפרש ענין הנסתרות דהיינו דביקות האהבה בהשי"ת האיך הוא כי הוא נסתר וכ"א יודע מה שהוא יודע ולא יותר ומי שמבין בעצמו בו ביומא בו בקוב"ה וכלא חד והוא שמחת היום שיש לנו בו הארת ודביקות בו בהשי"ת ועלינו הוא מצוה לחוגגה ושמחה של מצוה הוא זו באמת לאמיתו כמ"ש הטור סוף ה' יו"ט שלא נצטוונו על שמחה של הוללות כ"א על שמחה שיש בה עבודת היוצר ב"ה, וענין הדביקות בהשי"ת א"א אם לא ע"י השי"ת בעצמו כמש"ה [תלים ל"ו] כי עמך מקור חיים באורך נראה אור ר"ל כי א"א לראות בעינים בחושך ובלילה, ומפני מה הוא כי אע"פ שהעינים בהם כח הראות אעפ"כ א"א להם לראות בחושך כי הם רק כלים שיכולים לשאוב האור ובאור זה יראו לכן א"א לראות כ"א ביום או בלילה שהוא ששואבים העינים מן האור של הנר או האבוקה המאיר ולפע"ד יראו העינים כמו כן בענין הדביקות בהשי"ת, האדם צריך שיהיה בלבו ומוחו כלים דהיינו עיני שכל ר"ל שיהיה המוח והלב ספירים ומזהירים ומנוקים מכל סיג תאוה ומדה רעה כמש"ל ואז כשמאיר השי"ת באורו עלינו בזמני הקודש אז באורו נראה אור משא"כ אם ח"ו אין לנו עינים כעורים נגשש באפילה כמו העור שאינו רואה אפי' בצהרים מפני שאין לו כלים כן אנחנו מפני שאין לנו מוחא ולבא שיהיו טהורים אין אנו רואים אפי' בעת הארת האור בשבתו' וביו"ט: