יוסף תהלות/נה
פרק נה
עריכהפסוק ב
עריכההאזינה אלהים תפלתי. לאפוקי תנו לו ואל יראה פני. ואל תתעלם מתחנתי, לאפוקי הניחו לו עד שיתמקמק. הקשיבה לי ותכף שתקשיב ענני:
פסוק ד
עריכהמקול אויב מפני עקת רשע. פירוש, מקול בני ירושלם, כי היו לאחדים. וז"ש וזהו שאמר אויב, שהם מדברים ושמחים מפני עקת רשע, צרת אבשלום:
פסוק ה
עריכהלבי יחיל בקרבי. על צרת נפשי, שנראה שהיא פגומה, שבאתי לזה. ואימות מות עיקרי, מגיהנם, נפלו עלי, ועל כן יראה ורעד יבא בי בפנימיותי, ותכסני פלצות בחיצוניותי:
פסוקים יד-טו
עריכהואתה אנוש וכו'. ארז"ל אמרו רבותינו זכרם לברכה שהוא אחיתופל, שלימדו שלא ילמוד יחידי, וז"ש וזהו שאמר אשר יחדיו נמתיק סוד. ועוד, שלא יהלך בקומ' בקומה זקופה, וז"ש בבית אלהים נהלך ברגש. ומ"ש ומה שאמרו בקומה זקופה שראה לדהע"ה לדוד המלך עליו השלום, לאו דווקא, דא"ה דאי הכי מאי איריא בית אלהים? הא אסור לילך בקומה זקופה בכל מקום! אלא שדהע"ה היה הולך כדרכו, ואמר לו כי בבית אלהים צריך להראות הכנעה. ועמ"ש ועיין מה שכתבתי בשיורי ברכה ומחב"ר ומחזיק ברכה א"ח אורח חיים סימן ב'. ואלו השני דברים הם שלמד מאחיתופל, כמ"ש כמו שכתוב פ' פרק קנין תורה, וסדר אליהו זוטא פ' י"ז. והקשה הרב יעב"ץ ז"ל בספר עץ אבות, דהאיכא אחריתי, למכתב שם אחספא וכו'? ותירץ דההיא שעתא לא אגמריה אלא תרי, עש"ב עיין שם בדבריו. ואשתמיטיתיה דברי רש"י בסוכה דף נ"ג (ד"ה מי איכא דידע), דמוכח מדבריו דדוד הע"ה ידע לה, ולא רצה להורות בפני אחיתופל, ע"ש, ואין כאן אלא שתים הרמוזות בכתוב הזה:
פסוק כג
עריכההשלך על ה' יהבך. אפשר, שלא יחשוב כי אם בעבודתו ובעסק תורתו ולידבק בו, וזהו השלך על ה' יהבך; ואם זכית לזה, הוא יכלכלך.
אי נמי על ה', כמ"ש בזהר הקדוש: "ותתפלל חנה על ה'", דבני במזלא, והכי נמי מזוני, והוא יכלכלך. והמקובלים אמרו, דמסוגל לפרנסה לכוין שם הויה בניקוד "יהבך", כי יהבך עם הויה גי' גימטריא שם ס"ג, וניקוד יהבך גימט' גימטריא שם ע"ב והוא גי' חסד.
אי נמי אפשר, השלך אותיות "השכל", כלו' כלומר "וידו"ע אותי". וכן השכל גי' שנה, מ' "על ה'", על בסמוך. ודוק כי קצרתי:
פסוק כד
עריכהאנשי דמים ומרמה לא יחצו ימיהם ואני אבטח בך. פירש הרב זרע ברך ח"ג פ' נח דף יו"ד ע"א, דאין לומר גבייהו דל דלילוותא דלא חטאו, כי הם חוטאים בלילות לחשוב במרמתם וכו', ע"ש. ולפ"ז ולפי זה, מי שהוא ער בלילות, נחשבות לימים. וא"כ ואם כן, ע' שנה דנתן אדם הראשון לדוד, וע' שנה דנתנו אברהם אע"ה אבינו עליו השלום ויעקב אע"ה ויוסף הצדיק ע"ה, שהם ק"ם שנה, הוא שאינו ישן בלילות, נחשבו ימים וחי ע' לבד. לז"א לזה אמר: ואני אבטח בך, שלא תעשה חשבון כזה לגבי דידי: