קטגוריה:יהושע יג ו

תרגום יונתן

• לדף התרגום על כל הפרק •

רַק הַפִּלֶהָ לְיִשְׂרָאֵל בְּנַחֲלָה

כָּל יֹשְׁבֵי הָהָר: מִן הַלְּבָנוֹן עַד מִשְׂרְפֹת מַיִם

העורך או אלוהים, ממשיך לתאר את הארץ שיהושע לא כבש ונשאר לכבוש אותה.

לא ברור לאיזה "הָר" הכתוב פונה, אולם ההמשך מדבר על "הַלְּבָנוֹן" כך שסביר שמדובר בהרי הלבנון.
לא ברור מאיפה מתחיל "הַלְּבָנוֹן", כי היום זה כולל את כל מדינת לבנון. לא ידוע על עיר אחת שנקראה 'לבנון'. בהנחה שהיתה עיר או הר כזה, אז הכתוב מסביר שמשם עד "מִשְׂרְפֹת מַיִם". חוקרים מסבירים ש"מִשְׂרְפֹת מַיִם" נמצאת ליד ראש הנקרה. יש טוענים שזה לא משרפות של מים (אידוי מי ויצור מלח) אלא משרפות לכיוון הים (מערבה).

בכל אופן לפני כן העורך הסביר על צידון וצפונה, ועכשו הוא מדבר על צידון ודרומה, עד ראש הנקרה.

כָּל צִידֹנִים

בקטע הזה של דברי אלוהים ליהושע מוזכרים ה"צִידֹנִים" פעמים, וארצם בלבנון עוד פעמים.
נראה שהיה חשוב ביותר לאלוהים וליהושע להחרים את הצידונים ולכבוש את ארץ הלבנון כנחלה לבני ישראל.

לא נראה שנעשה מאמץ לכלול את ארץ הלבנון בתשעת החלקים שניתנו לשבטים לפי הפור, למרות שכאן אלוהים חוזר ומדגיש בעוצמה: "כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ".

נראה שאלוהים חשש שתרבות היוונים שהיו בצידון ובערי הפלשתים, תפגע באמונה באלוהי ישראל. כך היה כאשר גלית הפלשתי הזמין את בני ישראל לנטוש את מלכם ואלוהיהם ולהפוך לפלשתים, כי להם היתה טכנולוגיה מתקדמת שמראה שאלוהי הפלשתים חזקים מאלוהי ישראל (ביאור:שמואל א יז ח-ט).

אולם לפי הסיפור ההיסטורי, ליונים בתקופה ההיא היתה השפעה נמוכה על בני ישראל ותרבותם, ודוד גרש אותם מכנען. רק מאות שנים מאוחר יותר היוונים, בפיקודו של אלכסנדר הגדול כבשו את כנען, וכל זה היה ללא קשר לצידונים ולפלשתים בתקופת יהושע.

אָנֹכִי אוֹרִישֵׁם מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל

לפי מבנה המשפט, אלוהים מודיע בהבטחה "אָנֹכִי אוֹרִישֵׁם מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל".
כדי שאנשי לבנון יפלו לפני בני ישראל צריך לקרות:

1. בני ישראל יכינו צבא וינעו לכיוון לבנון.
2. ללא מאמץ נוסף מבני ישראל, אלוהים יפגע באנשי לבנון והם יברחו ויתנו לבני ישראל לרשת את ארצם.

כיוון שבני ישראל לא התקיפו את אנשי לבנון, לאלוהים לא היתה הזדמנות להוריש אותם מפני בני ישראל.

לא ברור אם ההבטחה הזאת קיימת לעד או שהיא פקעה, הן צה"ל נכנס ללבנון, ובכל זאת הלבנון לא נכבש לצמיתות.

רַק הַפִּלֶהָ לְיִשְׂרָאֵל בְּנַחֲלָה

אלוהים ראה שיהושע זקן בא בימים (ביאור:יהושע יג א), והבין שהוא אינו מסוגל להוביל צבא למלחמה.
אלוהים היה יכול להורות ליהושע למנות מפקד צבא חדש, ולהכין מנהיג לעם, וליצור מערכת העברת השלטון מדור לדור. יהושע חיכה שאלוהים יורה לו, ואלוהים שתק בעניין הזה. (וכך הגענו עד היום שאין חוקה ואין סדר בשלטון של בני ישראל.)

"הַפִּלֶהָ"

• שורש 'נפל' - נמשך מטה על⁻ידי כוח המשיכה של כדור הארץ, איבד אחיזה, צנח, נשמט (מילוג), כלומר אלוהים אומר ליהושע להפיל גורל, וכל שבט יקבל, יפול בחלקו, את נחלתו.
• שורש 'פלה' - הוציא, הפריד, חילק, יצר מחיצות וגבולות, העדיף אחד על פני אחר (מילוג), ככתוב: "וְהִפְלָה יְהֹוָה בֵּין מִקְנֵה יִשְׂרָאֵל וּבֵין מִקְנֵה מִצְרָיִם וְלֹא יָמוּת מִכׇּל לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל דָּבָר" (שמות ט ד).

ייתכן ששני הפרושים נכונים ביחד.

אלוהים מורה ליהושע "חַלֵּק אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת בְּנַחֲלָה לְתִשְׁעַת הַשְּׁבָטִים" (ביאור:יהושע יג ז), ולכן ניתן להבין שפרוש המילה "הַפִּלֶהָ" זה "חַלֵּק", במשמעות: חלק את הארץ לנחלות, וכל שבט יקבל את נחלתו לפי הגורל. אולם בהמשך יהושע אומר לשבעת השבטים, שלא קיבלו נחלה לפני ההגרלה - "וּפֹה אַשְׁלִיךְ לָכֶם גּוֹרָל לִפְנֵי יְהוָה, בְּשִׁלֹה" (ביאור:יהושע יח ח), כלומר יהושע ישליך/יפיל קוביה, או דבר אחר וכך הגורל יקבע מי יקבל איזה נחלה.