ידעתי, בליל ערפל
יָדַעְתִּי, בְּלֵיל עֲרָפֶל כַּכּוֹכָב אֶכְבֶּה פִתְאֹם
וְלֹא יֵדַע כּוֹכָב אֶת-קְבוּרָתִי,
וְאוּלָם חֲרוֹנִי עוֹד יֶעְשַׁן אַחֲרַי כְּפִי הַר-פְּרָצִים
אַחֲרֵי כְבוֹת לַהֲבוֹ,
וִיחִי בֵינֵיכֶם כָּל-עוֹד יְמֵי הָרַעַם בַּגַּלְגַּל
וְזַעַף גַּלִּים בְּאֻקְיָנוֹס.
הָהּ, מִי יִתֵּן וְיֵאָצֵר גַּם יְגוֹנְכֶם הַגָּדוֹל
בְּחֵיק הָעוֹלָם כֻּלּוֹ,
וְרָווּ מִמֶּנּוּ עַרְבוֹת שָׁמַיִם וְעַרְבוֹת שָׂדַי,
כּוֹכָבִים וּדְשָׁאִים,
וְחַי בָּהֶם, וִיפַעֲמֵם, וְנוֹשַׁן וְהִתְחַדֵּשׁ עִמָּם,
וּכְמוֹהֶם יִבֹּל וְיָשׁוּב וְיִפְרָח,
וּבְלֹא-שֵׁם וּבְלֹא-דְמוּת וּבְלֹא אֶרֶץ מוֹלֶדֶת
לְעֵד חֲמַסְכֶם עַד-דּוֹר אַחֲרוֹן יַעֲמֹד,
וּבְלֹא קוֹל וּדְבָרִים אֶל-הַשְּׁאוֹל וְאֶל-הַשָּׁמַיִם יִצְעַק
וִיעַכֵּב אֶת-גְּאֻלַּת הָעוֹלָם;
וּבִזְרֹחַ לְקֵץ הַיָּמִים שֶׁמֶשׁ רְמִיָּה שֶׁל צִדְקַת שָׁוְא
עַל קִבְרֵי חַלְלֵיכֶם,
וְנֵס הַחֲנֻפָּה, חֲמוּץ דְּמֵיכֶם, בְּחֻצְפָּה כְלַפֵּי שָׁמַיִם
עַל-רָאשֵׁי זֹבְחֵיכֶם יִתְנוֹפֵף,
וְחוֹתַם אֱלֹהִים הַמְזֻיָּף חָרוּת עַל-הַנֵּס
אֶת-עֵינֵי הַשֶּׁמֶשׁ יְנַקֵּר,
וּמְחוֹל רֶגֶל גַּאֲוָה וּתְרוּעַת חַג הַשֶּׁקֶר יְזַעְזְעוּ
אֶת-עַצְמוֹתֵיכֶם הַקְּדוֹשׁוֹת בַּקָּבֶר –
וְרָעַד זֹהַר הָרָקִיעַ וְקָדַר פִּתְאֹם בִּיגוֹנְכֶם,
וְנֶהְפַּךְ הַשֶּׁמֶשׁ לְכֶתֶם דִּמְכֶם הַנָּקִי,
אוֹת קַיִן עַל מֵצַח הָעוֹלָם וְאוֹת כִּשָּׁלוֹן
לִזְרֹעַ אֱלֹהִים הַשְּׁבוּרָה,
וְכוֹכָב אֶל-כּוֹכָב יֶחֱרָד: הִנֵּה הַשֶּׁקֶר הַנּוֹרָא!
הִנֵּה הַיָּגוֹן הַגָּדוֹל!
וְאֵל נְקָמוֹת, פָּצוּעַ בִּלְבָבוֹ, יָקוּם וְיִשְׁאָג –
וּבְחַרְבּוֹ הַגְּדוֹלָה יֵצֵא.
טבת, תרס"ו, אודיסא.
טקסט זה הועתק מפרויקט בן-יהודה.