ידי משה על שמות רבה/יב/ד
| ידי משה על שמות רבה • פרשה יב |
• ב • ד • ו • ז •
דצ"ך על ידי אהרן. פירוש כי דם וצפרדע שהיה מן המים לא היה אפשר להיות על ידי משה שהגינו המים על משה ובירא דשתא מני' מיא וכו' כנים מהחול שהגין ג"כ על משה כדכתיב ויטמנהו בחול וכן הוא ברש"י ולזה כוון המדרש דצ"ך שהיה בארץ ע"י אהרן ומסיים שכך שלט משה בארץ ובשמים פירוש שהיה ראוי להיות הכל ע"י משה מכח ששלט בשמים ובארץ רק הואיל והגינו המים ועפר על משה וק"ל:
ולא היו יכולים הבהמות לצאת. פי' שלא היו יכולים לצאת לרעות וימותו ברעב לפיכך שחטם והעוף בא ואוכל אותם מיד קודם שאכל המצרי כדי שלא יהנה המצרי ממנו וממלת מתלקחת קדריש שהוא ב' תיבות מת לקחת פי' מיד שמתה הבהמה אחר שחיטה לקח אותה העוף ואכלה וכוונת המדרש שלקח המצרי המאכלת פי' שנתן הסכין לישראל כדי שישחוט הישראל את הבהמה ואז יכול הישראל לאכול מן הבהמה ואז לא יאכל אותה העוף שראה המצרי במכת דבר כל בהמה שהיה לישראל חלק בה לא מתה כדאי' לעיל ואם כן היה סובר המצרי כשישחט ישראל את הבהמה ויאכל קצת ממנה ע"י זה יהיה ניצל הבהמה מאכילת העוף ודו"ק ובזה מיושב כל הדקדוקים שאמר שלקח מצרי המאכלת שהוא ללא צורך ולדידי אתיה הכל על נכון: