ידי משה על שמות רבה/טז/ד
| ידי משה על שמות רבה • פרשה טז |
• ב • ד •
אבל שמואל שהלך אצל ישראל וכו' אני הולך ומדבר עמו. וקשה והא בפעם הראשון היה מן ההכרח שיבא הקב"ה אצלו ויש לומר מדכתיב כפעם בפעם אתא להורות שבכל פעם שדיבר עמו הי' בא אצלו ואע"ג שבמדבר היו כל ישראל במקום אחד מ"מ הי' למשה לסבב בכל המחנה משער אל שער וק"ל:
וכן מצינו ביהודה שהציל ג' נפשות. וא"ת ולמה לא הציל לחנניה מישאל ועזריה בזכות שלהם וי"ל ע"ד דאי' באברהם כה אמר ה' ליעקב אשר פדה את אברהם קשה ג"כ כנ"ל אלא ע"כ ה"ק לפי שזכות גדול הוא לקדושים שבאים למדה זו להיות מתים על קדושת השם ולא להיות ניצולים כמו ר"ע וחביריו רק מכח זכות יהודה שיפרע לו הקב"ה מדה כנגד מדה הי' ההכרח להציל אותם וכמו כן באברהם ה"פ בזכות יעקב פי' כדי שיצא ויזמנו יעקב וק"ל:
אתם זינקתם את בני בבשר. פי' לפי שהמתאוה לאכול ורואה ואינו אוכל ממנו הריר יוצא מפיו והוא לשון המשנה די אם זינקה: