ידי משה על בראשית רבה/מג/ט
| ידי משה על בראשית רבה • פרשה מג |
• א • ב • ג • ה • ו • ז • ט •
ר' נחמיה אמר עשאן שבועה כו' ורבנן אמרי עשאן שירה. פי' כמו שאומרים שירה על הנס ולכך לא רצה ליהנות מן הרכוש ויהיה קידוש השם וקלוס להקב"ה ונ"ל דפליגי בפלוגתא דאיתא בנדרים דף ל"ב וז"ל וירק את חניכיו שמונה עשר ושלש מאות א"ר אמי ב"א ואליעזר כנגד כולם א"ד אליעזר בחושבנא הכי הוא שי"ח עבדים היו כפשטא דקרא וא"כ לא היה נס כ"כ כמש"ה איכה ירדוף אחד אלף כפי' ת"י כד הוה מנטרן ישראל פקודי דאורייתא הוה רדיף חד אלפא משא"כ למ"ד שע"י אליעזר לבד היה נס פרטי ע"כ ס"ל שעשאן שירה ונ"ל שזה יהיה כוונת הגמ' דסוכה דף ל"א האי סבתא דאתי' לקמי' דר"נ א"ל ריש גלותא וכולהו רבנין דבי ר"ג בסוכה גזולה הוו יתבי צווחא ולא אשגח בה ר"נ א"ל אתתא דהוה לה לאבוה תלת מאה ותמני סרי עבדא צווחא קמייכו ולא אשגחיתו בה א"ל ר"נ פעיתא דא ואין לה אלא דמי עצים בלבד. גמ' זאת אין לה שחר למאי נ"מ אמרה ר"ג וכולהו רבנין וע"ק להבין מה שאמרה בזה שהיה לאברהם שי"ח עבדים מה ענין זה לכאן. ועוד למה דחה אותה וגער בה וקרא אותה פעיתא ונ"ל דה"פ לפי דאיתא בדף כ"ד ע"ב וז"ל אמר ר"א כשם שאין אדם יוצא בלולב של חבירו כך אינו יוצא בסוכה של חבירו דכתיב חג הסוכות תעשה לך ז' ימים וחכ"א יוצא אדם בסוכה של חבירו דכתיב כל האזרח בישראל ישבו בסוכות מלמד שכל ישראל ראוים לישב בסוכה אחת ומקשה הגמרא ורבי אליעזר האי כל אזרח מאי עביד ליה מבעיא ליה לגר שנתגייר בנתיים ולקטן שנתגדל וחכמים סבירי להו לא צריך קרא לגר שנתגייר כיון שאמרו עושים סוכה בחש"מ לא צריך קרא עד כאן לשון הגמרא. ואיתא לעיל גזל עצים וסיכך בהם יוצא בו פירש רש"י לפי שקנה ביאוש ושינוי השם ועוד מפני תקנת השבים אין צריך לסתור בנינו אלא מחזיר הדמים ולא אמרי' אין כאן הפסד מרובה ויסתר סוכתו דמצוה משוה כל שבעה כבנין קבוע עכ"ל רש"י ובשלטי גבורים מסיק דזה קאי אליבא דמאן דאמר אין עושין סוכה בחש"מ אבל למאן דאמר עושין סוכה בחש"מ לא חשיב כבנין קבוע הואיל שיכול לעשות סוכה אחרת בחש"מ וז"ש הסבתא לר"נ וכולהו רבנן וכו' פירוש בשלמא אם היה יושב בסוכת ר"ג לחוד לא היתה צוואת לפי שא"צ להחזיר רק דמי העצים מפני תקנת שבים דמצוה משוי' לה כבנין קבוע לפי שאין עושין סוכה בחש"מ משא"כ הואיל וכולהו רבנין יתבי בחד סוכה והלא אין יוצאים בסוכה של חבירו אלא ע"כ כל האזרח אתא ללמוד שיוצאים בסוכה של חבירו קשה והא מבעיא ליה כל האזרח לגר שנתגייר בחש"מ ולקטן שנתגדל אלא ע"כ שלא צריך קרא לזה לפי שעושין בחש"מ סוכה וא"כ אין הפסד כ"כ לסתור הסוכה ולהחזיר העצים גופא ולא אשגח בה דאף שאינו שייך תקנת השבים מ"מ קנאה אני בשינוי רשות רק שתוס' מקשה דשינוי שם החוזר רק לברייתו הוא רק שבב"ק פ' הגוזל גבי גזילת הקדש פסקו התוספות דשינוי השם החוזר לברייתו הוא למ"ד יש שאלה בהקדש והוא שינוי השם גמור ואם אמרינן הרמותי שעשאן תרומה ע"כ לאו שינוי השם הוא דאל"כ האי שעשה אברהם תרומה הואיל ואחז"ל קשה גזל הנאכל ש"מ שס"ל שהוא גזל רק שיש לומר הרמותי שעשאן שירה ולא תרומה לזה אמרה אתתא דהוה לה לאבוה שמנה עשר וג' מאות עבדים וכו' פי' שאברהם קיים כל התורה כולה והאיך הרבה כ"כ בעבדים והלא אחז"ל מרבה עבדים מרבה גזל אלא ע"כ שהיה אליעזר לבד וא"כ היה מעשה נשים והרמותי פירושו שעשאן שירה ולא שעשאן תרומה לפי שהחזיר אברהם לגזל ולא הוה תרומה ששינוי החוזר לברייתו הוא למ"ד שיש שאלה בהקדש וא"כ מכח זה צווחה הסבתא להחזיר לה העצים גופא והשיב ר"נ התי' זה שי"ל לעולם שעשה תרומה וא"ת שינוי החוזר לברייתו הוא לאו כלום שהרי עשאן תרומה ונתן לשם שהיה כהן כמש"ה אח"כ ויתן לו מעשר מכל כפירש"י שנתן אברם לשם שהיה כהן רק שהרא"ם ס"ל שקאי על אברהם כמש"ה אח"כ והוא כהן לאל עליון ושם לא היה כהן ואיתא וישאר אך נח מלמד שהכישו ארי ונעשה בעל מום ושימש שם בנו תחתיו ובחדושי הרשב"א מקשה למ"ד במ"ר ויקח אחת מצלעותיו צלע ממש ולא כמ"ד מסטרוהי שברא אותו דו פרצופין ונטלן וקי"ל ניטל צלע מעיקרי טריפה וא"כ היה אדה"ר בעל מום והאיך הקריב פר ומשני שקודם מ"ת היה בע"מ כשר לעבוד עבודה ואי' במ"ר מכח שנבראת חוה מן הצלע היא קולנית וז"ש ר"נ פעיתא דא פי' מכח שהיא קולנית ע"כ שנברא מצלע וא"כ ע"כ בע"מ היה רשאי להקריב קודם מ"ת וא"כ שם לאו כהן היה וא"כ הוכחה לאו כלום ודוק היטב: [שייך לדף פ"ז ע"א שי' ג'] ויכש וירדפם. וכי יש אדם רודף הרוגים אלא שהיה הקב"ה הורגם ואברהם רודפם יש להקשות מ"מ האיך מיושב דהל"ל מתחלה וירדפם ואח"כ ויכם ונראה דלא קשה כלום שכיון שקאי ויכם על הקב"ה ראוי להקדים ויכם משום כבודו של הקב"ה ובזה מיושב ג"כ גבי בועז שאמר לקוצרים ה' עמכם והלא אחז"ל לא יאמר אדם לה' עולה לה' מנחה אלא מנחה לה' חטאת לה' דאסור להזכיר את השם בתחלה חיישינן שמא ימות ונמצא הוציא ש"ש לבטלה ע"כ יאמר מנחה לה' וא"כ האיך אמר בועז לקוצרים ה' עמכה ופתח בתחלה בשם. אלא ע"כ שבועז אמר עמכם ה' כדין רק שהתורה כתבה בהיפך משום כבוד הקב"ה וק"ל ז"פ הגמ' ביומא פרק טרף בקלפי במשנה היה אומר לה' חטאת ר"י אומר לא היה צריך לומר חטאת וקשה לי במאי קמפלגי כי בודאי דלא פליגי בזה שבאמת אמר לה' חטאת רק שקשה לר"י האיך אמר הכהן שהוא נגד הדין שאסור לפתוח בשם כנ"ל לזה מיישב ר"י שבדיעבד אף אם אינו אומר חטאת די בכך שהכל יודעים שקאי על הקרבן וא"כ שפיר עביד ולא חיישינן שמא ימות א"כ לא הזכיר ש"ש לבטלה שאף אם לא הי' אומר חטאת כלל יודעים כוונתו וק"ל. ובשם הגאון מהור"ר יעקב אב"ר דק"ק לובלין ז"ל שמעתי בפסוק זה צדק ילין בה ועתה מרצחים לפי שאחז"ל מעולם לא לן אדם בירושלים ועבירה בידו שתמיד של שחר היה מכפר על עבירות שבלילה ותמיד של ערבית היה מכפר על עבירות היום וידוע מאחז"ל לא נחרבה ירושלים עד שנעשית עיר הנדחת וגבי דין עיר הנדחת אי' שיירא שלנה בה נדחת עמה זה שהיה הנביא מקונן שמתחלה צדק ילין בה מי שהיה לן בירושלים היה לזכותו ועתה מרצחים מי שלן בה חייב מיתה כמו הדין של עיר הנדחת שנדחת עמה וק"ל ע"כ דפח"ח וש"י: