ידי משה על בראשית רבה/לא/יא
<< | ידי משה על בראשית רבה • פרשה לא |
• א • ב • ג • י • יא •
חלון. פי' יפ"ת שהחלון היה צריך לראות הקלו המים וגם לשלח את העורב והיונה:
כמין קומרוטין. עיין מ"כ שהביא הרבה גירסות מחולקות ול"נ דה"ק הפסוק ואל אמה תכלנה מלמעלה לא קאי על התיבה דהיינו שיהיו למעלה בתיבה במדור העליון אמה. אלא ה"ק שבכל הקילין הן במדור התחתון והאמצעי והעליון כל הקילין היו כמין קומרטין כמו הכיפות שלנו והיו משופעים ועולין עד רחב אמה לפ"ז כך דיבור הכתוב צוהר תעשה לתיבה ואל אמה תכלנה מלמעלה ר"ל למעלה לתיבה אלא למעלה לקילין שהיו כמין כיפה ור' יהודה סבר שהיו הקילין כמין בתי החורף שלנו שלמטה ולמעלה שוים לפ"ז צריך ר"י לומר כאמתא למטה כך אמתא למעלה לא אמה ממש אלא לשון מדה. ונכון הוא. ותדע לך שמה שאמר הכתוב ואל אמה תכלנה מלמעלה קאי על הקילין ולא על התיבה כי אחר זה דרש רבי יצחק ופתח התיבה בצדה תשים והוא דורשה על הקילין כי אמר לימדתך תורה דרך ארץ שאם עושה אדם טרקלין עשר על עשר יהא עושה הפתח מן הצד משמע שרבי יצחק סבר שהפסוק פתחתי בה קאי על הקילין שהיה עשר על עשר ולדברי רבי יהודה כשתחשוב ל' קילין לאורך התיבה דהיינו ש' ארכה ונ' רחבה עושה עשר על עשר הגם דכתיב בפירוש פתח התיבה קא דריש על הקילין ומכ"ש מה שאמר ואל אמה תכלנה מלמעלה שקאי על הקילין ולא על התיבה דהיינו כל הקילין עשה למעלה מעוגל כעין כיפות שלנו והיה משופע עד אמה כנ"ל:
לימדתך תורה דרך ארץ כו'. עיין מ"כ מה שפירש אבל למטה מזה אין תועלת כו'. לא עמדתי על סוף דעתו. אלא נראה לי שצ"ל אבל למעלה מעשרה אין בכך כלום לפי שאין ניכר בדופן לפי שהיא גדולה כי ר' יצחק דרש שפתח התיבה קאי על פתחי הקילין לפי שאמר לימדתך תורה דרך חרץ שאם עושה אדם טרקלין עשר על עשר כו' וכן היה הקילין לדעת ר"י עשר על עשר אבל אם היה קאי פתח התיבה על התיבה עצמה לא היה למד מזה טרקלין של עשר על עשר ע"כ נ"ל שדוקא עשר על עשר צ"ל פתחה בצידה ומכ"ש פחות מעשרה אבל יותר מעשרה אין בכך כלום כנ"ל: