ידי משה על בראשית רבה/יד/ט
| ידי משה על בראשית רבה • פרשה יד |
• ב • ג • ה • ז • ט •
דברייתא אמרינן האופיתא טבא פי' האופיתא לשון מנהג וטבעו כמו דאי' אין אומה יודעת אופיה של אלהים כישראל וכן אי' לקמן בדברים רבה:
שכל האברים מתים והיא היה בגוף ר"ל שחלק הנשמה הנקראת חיה היא עומדת אחר מיתה בעצם לוז. ומלת בגוף דיוקא פי' שהיה באותו עצם אף לאחר מיתה עד תחיית המתים. כן מצאתי בספר אחד הנקרא בית לחם וטעם שהעצם לוז יש לה חיות. בשביל שחיוני שלה מסעודת שבת ולא היה לה הנאה מאכילת עץ הדעת:
משנים. שנים. ושמעתי פירושו דה"ק שכל האברים משנים פי' אף שיש אברים באדם שהם ג"כ יחידים כגון מוח ולב מ"מ חדא מישך שייכו בחברתא שחכמה בלב וגם במוח וכן שאר אברים על כל פנים יש להם קצת דומה משא"כ הנשמה היא יחידה ואין דוגמתה כלל באבר אחר וק"ל: