ידי משה על בראשית רבה/טז/ב
<< | ידי משה על בראשית רבה • פרשה טז | >>
• א • ב • ג • ד • ו •
זהב ודאי. פירש כמשמעו ולא לשום דרש משא"כ וזהב הארץ ההיא טוב לדרשה אתיא כמו שאמר ר"י.
טבא בלוויתי. פי' שטוב היא מפני אחריות הדרך ומשא הדרך כנ"ל ודלא כפי' מ"כ:
ה"ג יגיד עליו ריעו דכתיב ואבן השוהם מה זה אבן טובה ולא גרסינן ועינו כעין הבדולח כי מאי אולמא הא מהא אבל אנו אין לנו לקיים אלא גירסת הספר ונ"ל דה"פ דבודאי יגיד עליו ריעו רק דילמא אדרבה כיון דכתיב אבן גבי שוהם ובזה לא כתיב אבן ש"מ שלאו אבן טוב הוא ע"כ הוכרח להביא הפסוק ועינו כעין הבדולח ושם אין לו ריע והכתוב לא בא לסתום אלא לפרש והיאך ידעינן פי' אלא ודאי שאין לבדולח שם לווי כמו שאר אבנים טובים שנקראים אבן השוהם ומש"ה אין כאן דקדוק למה כתיב גבי שוהם אבן וגבי בדולח לא כתיב אבן כי אין שייך גבי בדולח אבן ונמצא הוא כך שאפילו גבי אבן טוב הנקרא בדולח אין לקרותו אבן הבדולח מסתברא מה שאמר אשר שם הבדולח הוא אבן טוב מדכתיב גבי אבן השוהם ודבר הלמד מענינו היא שנתן הכתוב סי' ששם גדילים אבנים טובות דאילו הוא של פטמים ואינו אבן טוב למה הוצרך הכתוב ליתן שני סימנים או למה כתוב הגרוע קודם. אך נשאר לנו ליישב שמא בדולח האמור גבי מן הוא של פטמים אך מכיון דכאן מוכח שהוא אבן טוב הרי זה בא ללמד ונמצא למד במה מצינו ודוק: