<< | ידי משה על במדבר רבה • פרשה ז |
א • ב • ד • ה • ז • ח • י • 

לדף המדרש לכל הפרשה במדרש

חביבין הם ישראל שאע"פ שהן טמאים שכינה ביניהם שנאמר השוכן אתם בתוך טומאותם וגו' ואומר ולא תטמא את הארץ. פי' אע"פ שחוטאים מ"מ השכינה שורה ביניהם. והקשה א"א ז"ל דלעיל אי' במדרש והובא ברש"י משכן העדות עדות הוא שויתר להם הקב"ה על מעשה עגל שהרי השרה שכינתו ביניהם וקשה מה ראיה הוא זה שויתר דלמא לעולם לא וויתר ומה שהשרה שכינתו דלמא מכח שאמר כאן השוכן אתם בתוך טומאותם ותירץ דה"ק לפי שקשה למה ליה לכתוב השוכן אתם וגו' תיפוק ליה שהרי מוכח מכח שהשרה שכינתו וציוה לעשות את המשכן אף שחטאו בעגל אלא ע"כ מכאן אין ראיה לפי שמוותר אבל אם לא היה מוותר לא היתה השכינה שורה ביניהם לכך אתא קרא השוכן וגו' וא"כ ע"כ מזה מוכח להדיא שויתר וק"ל: