טור מנוקד אבן העזר עא

אורח חיים · יורה דעה · אבן העזר · חושן משפט
צפייה בדפוסים הישנים להגהה ולהורדה · מידע על מהדורה זו

<< | טור · אבן העזר · סימן עא (מנוקד) | >>

סימן זה ב: שולחן ערוך · לבוש · ערוך השולחן · שולחן ערוך הרב
ארבעה טורים באתרים אחרים:    תא שמעעל התורהספריאשיתופתא
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסימן זה

מפרשים בהמשך הדף (שלימות: 75%):    בית יוסף ב"ח דרכי משה ד"מ הארוך דרישה פרישה


חייב אדם לזון את בניו ובנותיו עד שהן בני שש.
וכתב רבינו מאיר מרוטנבורק - אפילו יש להם נכסים שנפלו להם מבית אבי אמם חייב לזונם, כיון דתקנת חכמים היא זכו במזונותיהם אפילו אם יש להם להתפרנס משלהם.
ומשש ואילך מצוה לזונם עד שיהיו גדולים, ועל זה נאמר "עושה צדקה בכל עת".
ואם אינו רוצה אין כופין אותו אבל מפצירים בו, ואם אינו מתרצה מכלימים אותו ומכריזין עליו "פלוני אינו רוצה לפרנס בניו והרי הוא גרוע מעוף טמא שמרחם על בניו".
במה דברים אמורים - שאינו אמוד לנו בממון ליתן צדקה, אבל אם הוא אמוד שיש לו ממון ליתן צדקה לוקחין ממנו בעל כרחו משום צדקה וזנין אותן עד שיגדלו.
ואם הלך למדינת הים והניחן כאן, מוכרין מנכסיו לפרנסם עד שיהיו בני שש כמו שמוכרין למזון האשה למי שהלך למדינת הים.
אבל אם הם מבני שש ומעלה אין זנין אותן מנכסיו, דכיון שיצא לדעת אם היה רוצה שיתפרנסו מנכסיו היה לו לצוות.
אבל מי שנשתטה, מפרנסין אשתו מנכסיו ונותנין לה במה שתתקשט, ומפרנסין לבניו ולבנותיו אפילו יתרים משש עד שיגדילו, דמסתמא ניחא ליה שיפרנסו לבניו ולבנותיו.
והרמב"ם כתב דבשניהם אין מפרנסין לבניו ולבנותיו מבני שש ומעלה אפילו אם הוא אמוד.
ואינו נראה לי, כמו שכתבתי.