טור מנוקד אבן העזר כז

אורח חיים · יורה דעה · אבן העזר · חושן משפט
צפייה בדפוסים הישנים להגהה ולהורדה · מידע על מהדורה זו

<< | טור · אבן העזר · סימן כז (מנוקד) | >>

סימן זה ב: שולחן ערוך · לבוש · ערוך השולחן · שולחן ערוך הרב
ארבעה טורים באתרים אחרים:    תא שמעעל התורהספריאשיתופתא
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסימן זה

מפרשים בהמשך הדף (שלימות: 75%):    בית יוסף ב"ח דרכי משה ד"מ הארוך דרישה פרישה

בכסף כיצד? - נותן לה בפני שנים פרוטה או שוה פרוטה, בין כסף והוא משקל חצי שעורה, בין כל דבר.
ואומר לה 'הרי את מקודשת לי', או 'הרי את מאורסת לי', או 'הרי את לי לאנתו', וכן בכל לשון שמשמעותו לשון קידושין ודאי באותו מקום.
ובלבד שהיא תבין שהוא לשון קידושין.

ואם היה מדבר עמה תחילה על עסקי קידושין, ונתנו לה אפילו בשתיקה - הוו קידושין.
והוא שעדיין עסוקין באותו ענין.
וכמו כן אם אמר לשון קידושין ודאי אלא שאינה מבינה אותו, דהוו קידושין.

אמר לה: 'הרי את אשתי', 'הרי את זקוקתי', 'הרי את קנויה לי', 'הרי את ארוסתי', 'הרי את שלי', 'הרי את ברשותי', 'הרי את לקוחתי' - מקודשת.
אמר לה: הרי את מיועדת לי, מיוחדת לי, עזרתי, נגדי, צלעתי, סגורתי, תחתי, עצורתי, תפוסתי, שהן ספק אם הן לשון קידושין - אם היה מדבר תחילה על עסקי קידושין, אז הוויין ספק קידושין. ואם לאו, אינן כלום. אמר לה 'הרי את מקודשת', ולא אמר 'לי' - אינו כלום.
ואם היה מדבר עמה על עסקי קידושין, הוו ודאי קידושין.
וכתב הרמ"ה: אבל אם קידש תחילה אשה אחת קידושין גמורים, ואמר לאחרת בפניה תהא מקודשת ולא אמר 'לי' - ידים מוכיחות נינהו וחוששין לקדושין.
אמר לה: הריני אישך, הריני בעליך, הריני ארוסיך - אינו כלום, אפילו היה מדבר עמה תחילה על עסקי קידושין.

נתנה לו היא ואמרה לו הריני מקודשת לך בזה - אינה מקודשת.
ואם נתן הוא ואמרה היא - אם היה מדבר עמה על עסקי קידושין, הוו ודאי קידושין. ואם לאו, הוי ספק קידושין.
וכתב הרמ"ה: וכל שכן אם ענה הבעל 'הן' בשעת נתינה, דהוי ודאי קידושין, אפילו אם אין עסוקים באותו ענין.

ואם נתנה היא ואמר הוא 'הרי את מקודשת לי במה שקבלתי ממך' -
אם הוא אדם חשוב, מקודשת, שהיא נהנית במה שמקבל מתנה ממנה כאילו נתן לה שוה פרוטה.
ואם אינו אדם חשוב, אינה מקודשת.
וכתב אדוני אבי הרא"ש ז"ל: וצריך חקירת חכם מי נקרא אדם חשוב להתירה בלא גט.

והרמב"ם ז"ל כתב: נתנה היא ואמר הוא אינה מקודשת. נתן הוא ואמרה היא מקודשת מספק.
וסברא ראשונה היא סברת רב אלפס.
וכן כתב אדוני אבי הרא"ש ז"ל.