פתיחת התפריט הראשי

טורעריכה

אין הנדר ניתר אלא על פי חכם מומחה או ג' הדיוטות, שאפילו אם פירש והתנה בשעת הנדר אימתי שירצה שיבטלו מעיקרו, או שתלה באחר שיבטלו אימתי שירצה, אינו כלום, דמיד כשחל הנדר אין לו התרה אלא על ידי חכם.

ואפילו אם תלאו בדעת אחר וקיימו ושוב נשאל על הקיום, אינו מועיל.

ומיהו אם נדר לזמן אין צריך התרה, אלא לכשיגיע הזמן בטל ממילא.

בית יוסףעריכה

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

אין הנדר ניתר אלא ע"פ חכם מומחה או שלשה הדיוטות שאפי' אם פירש והתנה בשעת הנדר אימתי שירצה שיבטלנו מעיקרו וכו' עד סוף הסימן הכל תשו' הרא"ש ז"ל בסוף כלל י' והביא ראי' לדבר וכבר כתבתי בסוף סי' רצ"ט סברות הרמב"ם והרשב"א והר"ן והריב"ש בזה: (ב"ה) ושם כתבתי דעת הרא"ש בהקהל שעשו הסכמה בחרם על דעת פלוני ונתרצה ונתקיימה ואח"כ נמלך לבטלה:

ומ"ש רבינו אם נדר לזמן א"צ התרה וכו' גם זה מתשובת הרא"ש בכלל הנזכר וכ"כ התוספות בפ"ק דביצה (ה.) ובתשובת להרמב"ן סימן רע"ז: ב"ה וכ"כ בת"ח בשם רש"י ואח"כ כתב לפי מ"ש רש"י בפ"ד מיתות (נט:) דאפי' קבעו זמן צריך מנין אחר להתירו נראה שחזר בו מאותה תשובה או נ"ל דה"מ בשלא החרימו אבל אם החרימו הקהל על הדבר או יחיד על עצמו אע"פ שהיה ע"ת ונתקיים התנאי צריכין הפרה שאם לא יפירו איכא למיחש שיענשו כדאמרי' (מכות י"א.) נרוי ע"ת ואפי' מפי עצמו צריך הפרה עכ"ל. עוד שם בשם הר"מ מי שקיבל עליו שבועה או נדר או חרם ולא פי' זמן הוי לעולם וכן דעת הרי"ף ודאי מדאמרינן בפ"ק דנדרים (ד:) דנדרים לית להו קצבה:

בית חדש (ב"ח)עריכה

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

אין הנדר ניתר וכו' עד סוף הסימן הכל הוא בתשובת הרא"ש בסוף כלל י' והביא ראיה לדבריו:

ומ"ש ושוב נשאל על הקיום פי' שהמקיים הנדר נתחרט ונשאל עליו אינו מועיל דכיון שחל הנדר אחר שקיימו זה שוב אין לו התרה אלא ע"י חכם או ג' הדיוטות משא"כ בבעל דקיים נדרי אשתו דיכול לישאל על הקיום כמ"ש בסימן רל"ד ושם יתבאר בס"ד:

ומ"ש ומיהו אם נדר לזמן וכו' ג"ז בתשובת הרא"ש שם והביא ראייה מדתנן בפ"ד נדרים נטיעות הללו קרבן עד שיקצצו שור זה עולה ל' יום ולאחר ל' יום שלמים וכן שאיני נושא פלונית שאביה רע וכו' דה"ל קביעות זמן כאילו פי' לא אשאנ' עד שימות אביה וא"צ התרה ובתשובה להרמב"ן סי' רע"ז הביא ראייה מפרק קונם יין שאיני טועם וכו' כמ"ש לעיל בסי' ר"כ דאינו אסור אלא עד הזמן שנדר וא"צ התרה וה"א בפ"ק דביצה דף ה' בין לפרש"י ובין לפי' התוס':

דרכי משהעריכה

(א) כתוב בתשובת הריב"ש סימן ת"ז דאם התנה בפי' שאם ירצה חבירו לבטלו בטל בלא התרת חכם אבל אם אמר ע"ד פלוגי אינו רוצה לומר שחבירו יכול לבטלו אלא שלא יוכל בעצמו למצוא ערמה לנדרו אבל אם התנה בפי' מועיל אפי' נדר ע"ד המקום עכ"ל וכ"כ סימן קפ"ה וכתב שם דאפי' נדר סתם ע"ד חבירו נאמן לומר אח"כ שהיה בדעתו שחבירו יכול לבטלו בלא חכם דסתם נדרים הולכין אחר פירושו עכ"ל וכתב ב"י סימן רכ"ח בשם הרמב"ן והר"ן דאם התנה בפי' יכול לבטלו אבל אם נדר סתם ע"ד חבירו לא מהני אמנם דברי רבינו כדעת הרא"ש בתשובה כלל ז' סימן ג' ומשמע מדברי הרא"ש שם דוקא שחל הנדר פ"א אבל אם אמר ע"מ שיתרצה חבירו ומיד ששמע חבירו מיהה הוי הנדר בטל:

(ב) ובמרדכי ריש ביצה ע"ג ובתוס' פ"ק דביצה דחרם שנתנו על זמן או דבר הנאסר במנין על זמן דכשיגיע הזמן א"צ התרה עכ"ל ובנימין זאב סי' ש"ט כתב דרבים חולקים וס"ל דבעי היתר אף כשהגיע הזמן לכן טוב להתירו והתרה היא שיעמוד הש"ץ ויאמר הותר הסכמת קהל עכ"ל: