טור חושן משפט תג

אורח חיים · יורה דעה · אבן העזר · חושן משפט
צפייה בדפוסים הישנים להגהה ולהורדה · מידע על מהדורה זו

<< | טור · חושן משפט · סימן תג (מנוקד) | >>

סימן זה ב: שולחן ערוך · לבוש · ערוך השולחן · שולחן ערוך הרב
ארבעה טורים באתרים אחרים:    תא שמעעל התורהספריאשיתופתא
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסימן זה

מפרשים בהמשך הדף (שלימות: 75%):    בית יוסף ב"ח דרכי משה ד"מ הארוך דרישה פרישה

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

שמין השברים בנזקין שאם שבר לו כלי אין אומרים יתן לו כלי שלם ויקח השברים אלא שמין כמה נפחתו דמיו בשביל השבירה ויקח הניזק השברים והמזיק ישלים עליהם: וכן אם המית שור יתן מה שנפחת מחמת המיתה ותשאר לו הנבילה ושמין אותה כמה שהיתה שוה בשעה שנודע לו ההיזק: ואם נפחתה בין שעה שנודע לו להעמדה בדין ההפסד לניזק כגון שהיתה שורו שוה מאתים ובשעה שנודע לו היתה הנבילה שוה מאה ובשעת העמדה בדין אינו שוה אלא שמונים משלם לו מאה אם הוא מועד ואם הוא תם חמשים לפי שלא היה לו להשהותה עד שתפסד:

אע"פ שטורח הנבילה הוא על המזיק כגון אם נפל שור לבורו חייב להעלותו וליתנו לניזק מכל מקום משנודע לו לניזק היה לו להשתדל בו להעלותו ועל המזיק ליתן לו ההוצאה: וה"ה נמי אם הוזלה בין שעה שנודע לו להעמדה בדין אין שמין כשעת העמדה בדין אלא כשעה שנודע לו ואם השביחה כגון בשעה שנודע לו היתה שוה מאה ובשעת העמדה בדין שוה ק"ק חולקין ואם הוא מועד משלם לו תשעים ואם הוא תם מ"ה אבל אם השביחה כ"כ עד שאם יטול חלק בשבח יעלה יתר מהיזקו כגון שור שוה ה' סלעים שנגח שור שוה ה' סלעים והנבילה שוה שלשים זוז בהא ודאי לא שקיל שבחא שאין לו להרויח:

בית יוסף

עריכה

שמין השברים בנזקין שאם שיבר לו כלי אין אומרים יתן לו כלי שלם וכו' מימרא דשמואל בפ"ק דב"ק (יא.):

ומ"ש וכן אם המית שור יתן מה שנפחת מחמת המיתה ותשאר לו הנבילה שם: ומ"ש ושמין אותה כמה שהיתה שוה בשעה שנודע לו ההיזק.

ומ"ש ואם נפחתה בין שעה שנודע לו להעמדה בדין ההפסד לניזק וכו' בפ"ק דב"ק (י:) דריש מקרא דפחת נבילה דניזק הוי ופי' רש"י דמשעת מיתה קאי ברשותיה דניזק ואם הסריח ופחת דמים משעת מיתה ועד שעת העמדה בדין פסידא דניזק הוא ומשלם ליה מזיק מה שההיזק הוי יתר על הדמים שהיתה הנבילה שוה בשעת מיתה:

ומ"ש אע"פ שהטורח על המזיק וכו' פלוגתא דתנאי בפ"ק דב"ק (יא.) ופסקו הפוסקים כמ"ד טורח נבילה על המזיק:ומ"ש מ"מ משנודע לו לניזק הו"ל להשתדל בו ולהעלותו וכו' פשוט הוא:

ומ"ש וה"ה אם הוזנה בין שעה שנודע לו כהעמדה בדין אין שמין כשעת העמדה בדין וכו':ומ"ש ואם השביחה כגון שבשעה שנודע לו היתה שוה ק' ובשעת העמדה בדין שוה ק"כ דחולקין ואם הוא מועד משלם לו צ' ואם הוא תם מ"ה בפרק המניח (דף לד.) פלוגתא דר"מ ור' יהודה ופסקו הפוסקים כרבי יהודה דאמר הכי:ומ"ש אבל אם השביחה כ"כ עד שאם יטול חלק בשבת יענה יותר מהיזקו וכו' בהא ודאי לא שקיל שבחא שאין לו להרויח בפרק הנזכר (שם):

בית חדש (ב"ח)

עריכה

שמין השברים וכו' מימרא דשמואל פ"ק דב"ק (דף י"א) וע"ל בדין זה סימן שמ"ד ס"ד וסוף סימן שנ"ד באריכות ועיין עוד בסימן שס"ב ובסימן שפ"ז:

ומ"ש וה"ה נמי אם הוזלה וכו'. לא ידעתי מנין לו זה ואפשר דלמדו מדין גנב בהמה או כלי והוזל בין גנבה והעמדה בדין דמשלם הקרן כדמעיקרא כדלעיל בסימן שנ"ד ס"ד וה"ה גבי נזקין דהוזלה כדמעיקרא בשעה שנודע לו מיהו בנ"י פ"ק דקמא (דף ו' ע"א) בדפוס גדול כתב ע"ש הרמ"ה דאפי' לא נודע לו הזול ההפסד לניזק הוא חדא דלא ידע דזילא ולאו פשיעותא היא ועוד דכיון דאיתא לנבלה בעין ישיב לבעליו והמת קרינן ביה ולא חמיר מגזלן דאע"ג דשהייה גביה עד דזילא כי אהדרה פטור דוהשיב את הגזילה אשר גזל קרינן ביה עכ"ל: