טור חושן משפט שפב
<< | טור · חושן משפט · סימן שפב (מנוקד) | >>
סימן זה ב: שולחן ערוך · לבוש · ערוך השולחן · שולחן ערוך הרב
ארבעה טורים באתרים אחרים: תא שמע • על התורה • ספריא • שיתופתא
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסימן זה
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.
טור עריכה
הקוצץ נטיעותיו אע"פ שאינו רשאי (פטור) אחרים שקצצו חייבין: ואם האילן ראוי ליקצץ כגון שהוא מזיק את הרבים וקדם זה וקצצו או שיש לו שור העומד ליהרג כגון שמזיק את הבריות וקדם אחר והרגו שלא מדעת בעלים חייב לשלם כפי מה שיראו הדיינים משום שהפקיעו מלקיים המצוה: ואם יטעון אתה אמרת לי לקצוץ את האילן או להרוג את השור נאמן ופטור כיון שעומדין ליקצץ וליהרג אבל שאר כל מזיק הטוען אתה הרשיתני אינו נאמן וכיוצא בזה:
השוחט חיה ועוף ובא אחר וכסה שלא מדעת השוחט חייב ליתן לו י' זהובים שמנעו מלעשות מצוה: והדין כן בכל מצות עשה שהוא עליו לעשות וקדם אחר ועשאה ומנע את זה מלעשות חייב ליתן לזה י' זהובים:
בית יוסף עריכה
הקוצץ נטיעותיו אע"פ שאינו רשאי פטור אחרים שקצצו חייבים משנה בס"פ החובל (צ:):
(ג) ומ"ש ואם האילן ראוי ליקצץ כגון שהיה מזיק את הרבים וקדם זה וקצצו או שיש לו שור העומד ליהרג שם (צא:) תנא רבה בר בר חנה קמיה דרב שורי הרגת נטיעותי קצצת אתה אמרת לי להרגו אתה אמרת לי לקצצו פטור א"ל א"כ לא שבקת חיי לברייתא א"ל אסמייה א"ל לא תתרגם מתניתך בשור העומד להריגה ובאילן העומד לקציצה א"ה מאי טעין ליה דא"ל אנא בעינא למעבד האי מצוה. ופרש"י עומד להריגה. שור שהמית: עומד לקציצה. אשרה או כל עץ הנוטה לר"ה ומתיירא שמא יפול על האדם וימות: אנא בעינא למעבד האי מצוה. וכי טעין ליה היאך אתה אמרת לי להרגו מסתמא קושטא קאמר דכיון דלהכי קאי לא קפיד כולי האי ואינשן הוא דאינשי:
(ה) השוחט חיה ועוף ובא אחר וכסה שלא מדעת השוחט חייב ליתן לו י' זהובים וכו' והדין כן בכל מצות עשה שהיה עליו לעשות וקדם אחר ועשאה וכו' שם ובפרק כסוי הדם (פז.) וכן פסקו שם הרי"ף והרא"ש ז"ל וכן פסק הרמב"ם פ"ז מהלכות חובל וכתב ה"ה בשם הרשב"א ומ"מ לא מגבי' ליה בבבל דהא אמרינן לעיל דלא עבדינן שליחותייהו בכל מידי דלא חסרי' ממונא אבל אי תפס לא מפקינן מיניה וכבר ביאר הרב דינין אלו פרק ה' מהל' סנהדרין עכ"ל וכ"כ התוספות שם שר"ת פטרו משום דבבבל אין דנין מילתא דלית בה חסרון כיס כדאמרינן לעיל וכבר כתב רבינו בטור יורה דעה סימן כ"ח שאין גובין אותו בזמן הזה וכ"כ הריב"ש בסימן תק"ו בשם הרשב"א והאחרונים ז"ל: וכתבו התוספות שם מעשה באחד שקראו ש"צ לקרות בס"ת ובא אחר וקדם וקרא ואמר ר"ת שיתן לו תרנגול לשחוט תחת אותם שתי ברכות ואין נראה לר"י דא"כ למה חייבו ר"ג י' זהובים ועוד פטרו ר"ת מטעם שיענה אמן וגדול העונה אמן יותר מן המברך עכ"ל ובטור יו"ד בסי' כ"ח כתוב בדינים אלו בשם ה"ר חזקיה: כתוב במישרים נל"א ח"ד מי שאמר למוהל למול וקדם אחר ומל פטור אבל אם גזלה מאביו חייב:
בית חדש (ב"ח) עריכה
הקוצץ נטיעותיו וכו' משנה וגמרא ס"פ החובל אלא דבמשנה ה"א הקוצץ נטיעותיו אע"פ שאינו רשאי פטור אחרים שקצצו חייבים ורבינו השמיט מלת פטור ונראה דט"ס הוא ואפשר ליישב דה"ק הקוצץ נטיעותיו כלומר מי שדרכו לקצוץ נטיעותיו אע"פ שאינו רשאי והוי אמינא כיון שהוא בעצמו דרכו לקצוץ נטיעותיו א"כ גם אחרים שקצצו פטורין דמה לי הוא עצמו מה לי אחרים אפ"ה אחרים שקצצו חייבים:
דרכי משה עריכה
(א) וכתב נ"י פרק החובל דף ל"א ע"א דאפילו ליכא עדים שהזיקו אפ"ה אינו נאמן לומר שצוהו להזיק במגו דלא הזקתי דהוי מגו במקום חזקה ואינו נאמן וכ"ה שם במרדכי בתשובת מוהר"ם על שותף אחד שהיה מוחל חוב שהיה בשותפות עם אחר ואמר שצוה לו למחול לו ופסק דאינו נאמן במגו דלא מחלתי אבל אם לא היה עדים על החוב נאמן לומר שצוה למחול במגו דלא היה חייב לו כלום ע"ש הטעם וע"ש בתשובת רשב"א סימן אלף צ"ו וכתב המרדכי פרק החובל ע"ג שליש ששרף שטרות שהושלשו בידו ואמר שצווהו לשרוף דנאמן ובתשובת הרא"ש כלל ס"ד סימן ה' דאינו נאמן וע"ש ג"כ בכלל נ' סימן ו' ובסוף כלל ק"א: