טור חושן משפט שב

אורח חיים · יורה דעה · אבן העזר · חושן משפט
צפייה בדפוסים הישנים להגהה ולהורדה · מידע על מהדורה זו

<< | טור · חושן משפט · סימן שב (מנוקד) | >>

סימן זה ב: שולחן ערוך · לבוש · ערוך השולחן · שולחן ערוך הרב
ארבעה טורים באתרים אחרים:    תא שמעעל התורהספריאשיתופתא
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסימן זה

מפרשים בהמשך הדף (שלימות: 75%):    בית יוסף ב"ח דרכי משה ד"מ הארוך דרישה פרישה

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

טור עריכה

אחד האיש ואחד האשה בדין השומרין בין שהיה הדבר השמור של האשה בין שהיה ביד האשה:

וכתב הרמב"ם קטן שהפקיד או השאיל לגדול נשבעין על טענתו ואני כתבתי למעלה בסימן צ"ו סברת א"א הרא"ש ז"ל שאין נשבעין על טענתו:

בית יוסף עריכה

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

אחד האיש ואחד האשה בדין השומרים וכו' כן כתב הרמב"ם ז"ל בפרק ב' מהלכות שכירות וכתב ה"ה זה פשוט בהררה מקומות ואמרו פ"ק דב"ק (טו.) השוה הכתוב אשה לאיש לכל דינין שבתורה וכמה מעשים בתלמוד בדיני שומרים בנשים עיין בכתבי מהר"ר איסרלן סימן רי"ג:

וכתב הרמב"ם קטן שהפקיד או השאיל לגדול נשבעין על טענתו בפרק ב' מהלכות שכירות ובפ"ה מהלכות טוען וכתב ה"ה זה דעת הרב ן' מיגא"ש ז"ל בפירושיו פרק שבועת הדיינים דכי תנן אין נשבעין על טענת קטן דוקא שבועות שהן באות מחמת טענה אבל שבועה שהיא באה על שמא כיון ששמר לקטן נתחייב לו שבועת השומרים אבל הרמב"ן והרשב"א והרבה מהמפרשים חלוקים עליו ואמרו שד"ת אין נשבעין לקטן והביאו לזה ראיות ומ"מ יש שהורו שנשבע הוא שבועת היסת על ידי קטן שלא כדברי הראב"ד בהשגות שכתב שאפי' היסת אינו נשבע עכ"ל בפ"ב מהלכות שכירות ובפ"ה מהלכות טוען וז"ל בהשגות כתב הר"א דקטן הבא בטענת אביו מחמת שמירה שנמסר החפץ ליד השומר בחיי אביו הרי שומר זה נשבע על זה ואין זה עיקר אלא בכל גווני אין שבועת התורה על ידי קטן אבל שבועה של דבריהם יש וכן עיקר עכ"ל: ומה שאמר ואני כתבתי למעלה בסימן צ"ו סברת א"א הרא"ש ז"ל שאין נשבעין על טענתו נתבאר שם : דין המקבל עקרונות מן הנשים ומן העבדים ומן הקטנים בטור א"ה סימן פ"ו:

בית חדש (ב"ח) עריכה

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

אחד האיש ואחד האשה בדין השומרים וכו'. אף על גב דממעטינן מאיש אל רעהו ולא להקדש ולא אחרים פי' עכו"ם אפ"ה לא אימעוט אשה ולפיכך בין איש לאשה ובין אשה לאיש הוי בכלל איש אל רעהו וכ"כ הרמב"ם בפ"ב משכירות:

ומ"ש וכתב הרמב"ם קטן שהפקיד וכו'. ג"ז שם ולעיל בסי' צ"ו נתבאר מחלוקת זו:

דרכי משה עריכה

(א) כתב ב"י סימן ט"ו מתשובת הרשב"א השוכר את הקטן ומעבב שכירותו מוציאין מידו בב"ד אע"ג דאינו בדין השומרים מ"מ מה שהוא שלו בין שהיה שלו בין שהרויח בשל אחרים בשכירותו הרי הוא שלו גמור עכ"ל: