טור חושן משפט רנד
<< | טור · חושן משפט · סימן רנד (מנוקד) | >>
סימן זה ב: שולחן ערוך · לבוש · ערוך השולחן · שולחן ערוך הרב
ארבעה טורים באתרים אחרים: תא שמע • על התורה • ספריא • שיתופתא
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסימן זה
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.
טור
עריכהאע"פ שמתנת שכ"מ אינה צריכה קנין אם בקש שישקנו ממנו קונין אפילו בשבת ופי' הרמב"ם ז"ל קונין אפילו בשבת שזה הקנין אינו צריך ומשמע מדבריו שאם יש נפקותא בקנין כגון שכותב כל נכסיו ומפרש שלא יחזור בו אף אם יעמוד שאז מועיל הקנין אין קונין בשבת אבל א"א הרא"ש ז"ל כתב דאפילו הכי קונין ממנו בשבת דכיון שנתן כל נכסיו מדאגת מיתה הוא נותן ואיכא למיחש לטירוף דעת אשם לא יעשו כדבריו אבל אם נותן מקצת נכסיו אין קונין ממנו בשבת דלאו מחמת דאגת מיתה הוא נותן כיון שאינו נותן הכל וליכא למיחש לטירוף הדעת:
בית יוסף
עריכהדף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.
אע"פ שמתנת שכ"מ אינה צריכה קנין אם בקש שיקנו ממנו קונין אפילו בשבת בפרק מי שמת (קנו:) אמר רבי לוי קונין קנין משכיב מרע אפילו בשבת ולא לחוש לדברי רבי אליעזר אלא שמא תטרף דעתו עליו. ופיר"ש קונין משכ"מ אפילו בשבת. לא שנא היכא דצריך קנין כגון ששייר לא שנא במחלק כל נכסיו דכיון דתלי טעמא משום שמא תטרף דעתו עליו דלא סמכה דעתיה שתתקיים צוואתו באמירה הילכך כדי להביא דעתו קונין אפילו בשבת בכל מתנתו בין ששייר וצריך בין שלא שייר ובאמירה סגי ואע"ג דקנין דמי למקח וממכר שהרי קונין בכליו של קונה שמקנה סודרו כדי לקנות בו המתנה: ולא לחוש לדברי רבי אליעזר. מה שקונין לאו דצריך קנין כרבי אליעזר דהא קיי"ל כרבנן דדברי שכיב מרע ככתובין וכמסורין אלא להפיס דעתו כדי שלא תטרף קונין דהשתא סמכה דעתיה. וז"ל הרא"ש פירש רשב"ם ואפילו במתנה במקצת ונראה דבמתנה במקצת לא חיישינן לטירוף דעת דכיון דדעתו לתת בכל ענין ואינו נותן משום דאגת מיתה ומהאי טעמא אמרו חכמים דאין קונה באמירה כיון דליכא למיחש לטירוף דעת ואע"פ שהוא תובע קנין ומיהו מתנה בכולה קונין ואפי' מפורש שלא יחזור בו אם יעמוד דאז מועיל הקנין מכל מקום קונין דחיישינן לטירוף דעת כיון שנותן כל נכסיו אע"פ שפירש שלא יחזור אם יעמוד מ"מ דאגת מיתה איכא ולא כדברי המפרשים דבמקום שמועיל הקנין אסור לקנות בשבת אפי' משכ"מ שלא התירו אלא היכא שהקנין לא מעלה ולא מוריד ולא נהירא עכ"ל הרא"ש ז"ל והביא ראיות לדבריו ומה שאמר בספרי רבינו והרשב"א כ' קונין אפי' בשבת שזה הקנין אין צריך ט"ס הוא שהרי רשב"ם אפילו יש נפקותא בקנין כתב שקונין בשבת ורמב"ם ז"ל הוא שכתב בפרק ח' מהל' זכייה אם אמר קנו ממני אפילו בשבת קונין ממנו שזה הקנין א"צ ולכן במקום והרשב"ם צריך לכתוב והרמב"ם:
בית חדש (ב"ח)
עריכהדף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.
אף על פי שמתנת שכ"מ וכו'. מימרא דרבי לוי בפרק מי שמת (דף קנ"ו) וטעמא דהתירו איסורא דרבנן הוא כדי להפיס דעתו שלא תטרף לפיכך קונין ממנו דהשתא סמכה דעתו ופי' רשב"ם דאפי' במתנת מקצת נכסים דצריך קנין קונין בשבת שלא תטרף דעתו והתוספות ג"כ הסכימו לפירושו אבל הרא"ש דחה פירוש זה ופסק דבמקצת שאינו נותן מחמת דאגת מיתה כיון דמשייר לא חיישינן לטירוף הדעת ולפיכך אפי' בקש שיקנו ממנו אין קונין ממנו בשבת וז"ש רבינו אע"פ שמתנת שכ"מ א"צ קנין דהיינו בכל הנכסים אם בקש שיקנו ממנו אפי' בשבת דאלמא דבמקצת דצריך קנין אין קונין ממנו בשבת והא ודאי דבכל הנכסים דקונין ממנו בשבת כדי שלא תטרף דעתו צריך ליזהר שיהא הקנין ביפוי כח דאם לא ייפה כחו מיגרע גרע ולא קנה ואיכא למיחש לטירוף הדעת אם יהא נודע לו דלא קנה המקבל: ומ"ש בשם הרמב"ם. הוא בפ"ח מה' זכייה. ומ"ש ומשמע מדבריו וכו' עד סוף הסימן. מבואר מדברי הרא"ש לשם ומביאו ב"י: