טור חושן משפט ריט
<< | טור · חושן משפט · סימן ריט (מנוקד) | >>
סימן זה ב: שולחן ערוך · לבוש · ערוך השולחן · שולחן ערוך הרב
ארבעה טורים באתרים אחרים: תא שמע • על התורה • ספריא • שיתופתא
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסימן זה
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.
טור עריכה
האומר לחבירו שדה פלוני אני מוכר לך קנה כולה אפילו היא גדולה הרבה אע"פ שלא סיים המצרים כל זמן שאין מיצר מפסיק ואם סיים המצרים והזכיר מצר מזרחי ומערבי ולא הזכיר צפוני ודרומי קנה כולה ולא אמרי' שלא יקנה אלא תלם אחד על פני המזרח ותלם אחד על פני המערב הזכיר מצרי מזרח מערב ודרום ולא הזכיר צפון קנה כולה חוץ ממצר צפון וכתב ה"ר יונה ז"ל דוקא שיש שם מיצר והמיצר חלוק מן השדה אז לא קנה אותו המיצר כיון שלא מצר לו אבל אם אין שם מיצר קנה הכל ואפילו תלם אחד לא שייר שהרי כל השדה נכלל בשלש המצרים במה דברים אמורים שלא קנה מיצר רביעי כשאינו מובלע בין המצרים ויש עליו רכב דקלים או יש בו תשעה קבין אבל אם מובלע בין המצרים ואין עליו רכב דקלים וגם אין בו מ' קבין קנה גם אותו היה מובלע ויש עליו רכב דקלים או יש בו ט' קבין וכן אם אינו מובלע ואין עליו רכב דקלים ואין בו ט' קבין אז הדבר מסור לדיינים כפי מה שיראה להם לפי דעת המוכר והלוקח ולפי הדמים ומנהג המדינה שיהא מכור או אינו מכור כן יעשו מצר לו מצר מזרח כולו וחצי מיצר מערב קונה באלכסון מצד הקצר לצד הארוך אפילו לא מצר לו מצרי צפון ודרום וכתב הרמב"ם ז"ל דוקא שמצר הארוך הוא של שנים אבל אם הוא של אחד לא קנה מהארוך אלא כנגד הקצר וכן כתב הרמ"ה ז"ל וה"ר יונה כתב דאפילו אם הארוך של איש אחד קונה באלכסון ולזה הסכים א"א הרא"ש ז"ל ואם מצר לו מזרח ומערב קצר ומצר דרום ארוך ומצר צפון קצר פלגינן לה כתרי ראש תור לא סיים לו אלא ארבעה מצרים שבארבע הקרנות ולא הזכיר המצרים שבצדדים כלל או שסיים לו כמין ג"ם בשני הקרנות זה כנגד זה או שהיתה מוקפת הרבה שדות של הרבה בני אדם והזכיר אחת ודילג אחת וכן עשה בכולם בזה מיבעיא ולא אפשיטא לפיכך אינו קונה אלא מה שסיים לו ולא יותר כיצד מסיים לו את הקרנות נותן לו ב' רצועות של שתי וערב וכמין ג"ם רצועה אחת כפי שני המצרים ובסירוגין בקרנזול ובלבד שיהו ט' קבין ואם אין לו ט' קבין משלים עליו לט' קבין:
היה מצר ראובן במזרח ומערב ומצר שמעון בצפון ודרום צריך לכתוב לו מצד ראובן משתי רוחות ומצר שמעון משתי רוחות שאם לא כתב כן אלא כתה השדה שבין ראובן ושמעון לא קנה אלא חציה באלכסון ונראה דה"ה נמי אם מצר ראובן מזרח וצפון ומצר שמעון מערב ודרום דהוי דינא הכי אבל הרמ"ה ז"ל כתב בזה שקנה הכל כיון שמצרי ראובן סמוכין זה לזה חשוב הכל כמצר אחד ארוך:
היה לו שדה ומכר ממנה סתם ולא פירש כמה ומצר לו מצר מערב לא מצר מזרח אלא כתב מצר מזרח דמינה פלוגא או דמינה פסיקא או כתב לו ואילין מצרנהא קנה חצי השדה לא כתב לו כן לא קנה אלא תשעה קבין:
בית יוסף עריכה
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.
האומר לחבירו שדה פלוני אני מוכר לך קנה כולה וכו' ואם סיים המצרים והזכיר מצר מזרחי ומערבי וכו' בר"פ המוכר את הבית (סב.) אהא דגרסינן מצר לו מצר אחד ארוך ומצר אחד קצר אמר רב לא קנה אלא כנגד הקצר אמר ליה רב כהנא ורב אסי לרב ויקנה כנגד ראש תור כתב הרא"ש פרשב"ם ז"ל מצר מזרחי ארוך ומצר מערבי קצר ומצר צפון דרום כולו דאי לא מצר לו מצר צפון כלל היכי קאמר רב אסי לרב ויקנה כנגד ראש תור אדרבה הוה ליה למימר לא ליקני אלא תלם אחד דמזרח ותלם אחד דמערב והכי קאמר רב אסי כשמצר לו מצר ראשון שני ושלישי ולא מצר לו רביעי דלא קנה אלא תלם אחד על פני כולו ומיהו יש לומר דיותר טוב כשלא מצר לו אלא ב' מצרים מזרח ומערב דאז ודאי קונה כל מה שבין שני המצרים כי נתכוון לקצר ולא כתב מצרי הצדדים אבל היכא דמצר לו מצר א' מן הצדדין ודאי נתכוון לשייר נמי בכולה וכן מסתבר דכשמצר לו מצר מזרח ומערב לכ"ע קנה הכל והאומר לחבירו שדה זו אני מוכר לך ולא מצר לו מצרים קנה כל השדה ואפילו כאנטוכיא כל זמן שאין מצר מפסיק עכ"ל: הזכיר מצר מזרח ומערב ודרום ולא הזכיר צפון קנה כולה חוץ מצפון שם מצר לו מצר ראשון ומצר שני ומצר שלישי ומצר רביעי לא מצר לו אמר רב קנה הכל חוץ ממצר רביעי ושמואל אמר אפילו מצר רביעי ורב אסי אמר לא קנה אלא תלם אחד על פני כולה אמר רבא הלכתא קנה הכל חוץ ממצר רביעי ופר"ש דקנה הכל. כל מה שמובלע בתוך ג' המצרים חוץ ממצר רביעי התלם עצמו של מצר רביעי לא קנה דלהכי אהני מאי דלא כתב מצר רביעי: ומ"ש רבי' בשם ה"ר יונה: ומ"ש בד"א שלא קנה מצר רביעי בשאינו מובלע בין המצרים וכו' שם במימרא דרבא שכתבתי ולא אמרן אלא דלא מבלע אבל מבלע קני וכי לא מבלע נמי לא אמרן אלא דליכא עליה ריכבא דדיקלא והוי ט' קבין אבל איכא עליה ריכבא דדיקלא ולא הוי ט' קבין לא קני איכא דאמרי אמר רבא הלכתא קנה הכל ואפי' מצר רביעי ולא אמרן אלא דמבלע אבל לא מבלע לא קני וכי לא מבלע נמי לא אמרן אלא דאיכא עליה ריכבא דדיקלא והוי ט' קבין אבל ליכא עליה ריכבא דדיקלי ולא הוי ט' קבין קני שמעינן מתרוייהו לישני דרבא דבשדה לא שייר ולא מידי ושמעינן נמי דהיכא דמבלע וליכא עליה ריכבא דדיקלי ולא הוי ט' קבין קני לא מבלע ואיכא עליה ריכבא דדיקלי והוי ט' קבין לא קני מבלע ואיכא עליה לא מבלע וליכא עליה איתמר להאי גיסא ואיתמר להאי גיסא שודא דדייני ופר"ש ולא אמרן. דלא קנה מצר רביעי אלא דלא מבלע בתוך ב' המצרים שמכאן ומכאן אלא הולך על פני שניהם אבל מבלע קנה כל מה שיש בתוך המצרים ה"ג וכי לא מבלע נמי לא אמרן אלא דאיכא עליה ריכבא דדיקלי והוי תשעה קבין אבל ליכא עליה ריכבא דדיקלי ולא הוי תשעה קבין אף על גב דלא מובלע נמי מכלל דכי מבלע אף על גב דאיכא עליה ריכבא דדיקלי והוי תשעה קבין קנה ואמאי דקאמר רבא בהדיא חוץ ממצר רביעי קאי ואוקמה בדלא מיבלע וקא מפרש וכי לא מיבלע נמי דאמרן לא קנה לא אמרן אלא דאיכא עליה הרכבת דקלים הנטועים שם אי נמי דהוי ההוא מצר ט' קבין כשיעור שדה דכיון דחשיב שייריה לעצמו: וקא דייק תלמודא מכלל דברי רבא אנו למדין מדאוקמיה להאי חוץ ממצר רביעי בתרתי לריעותא בדלא מיבלע וכגון דאיכא עליה ריכבא דדיקלי מכלל דאי מבלע אף על גב דאיכא עליה ריכבא דדיקלא קני דליכא אלא חדא לריעותא איכא דאמרי וכולי ואפילו מצר רביעי ולא אמרן אלא דמבלע אבל לא מבלע לא קני וכי מיבלע נמי לא אמרן אלא דליכא עליה ריכבא דדיקלא ולא הוי ט' קבין אבל איכא וכו' אע"ג דמיבלע נמי לא קני מכלל דכי לא מבלע אע"ג דליכא עליה כו' לא קני מדאוקמה רבא להאי ואפילו מצר רביעי בתרתי לטיבותא בדמבלע וליכא עליה מכלל דאי לא מבלע אע"ג דליכא עליה לא קני משום דאיכא חדא לריעותא וקפסיק תלמודא ושמעינן מהני תרי לישני דרבא וכו' דאע"ג דפליגי לישני כדלקמן בהכי מיהא לא פליגי וכן הלכה דבארעא לא שייר אלא במצר דהיינו כרב דהיכא דמיבלע וליכא עליה קני דאיכא תרתי לטיבותא. היכא דלא מיבלע ואיכא עליה וכו' לא קני דאיכא תרתי לריעותא. מובלע ואיכא עליה א"נ לא מובלע וליכא עליה דהיינו חדא לטיבותא וחדא לריעותא אמרי לה בתרי לישני ואליבא דרבא ללישנא קמא קנה ללישנא בתרא לא קנה וקפסיק תלמודא שודא דדייני השלכת הדיינים שאחר דמספקא לן נעביד שודא הכל לפי הענין שיראו הדיינים ויכירו המוכר אם עינו יפה או רעה הכל לפי אומד דעתן עכ"ל ונתבארו דברי רבינו וכך הם דברי הרמב"ם ז"ל בפכ"א וכתב ה"ה בהא דמצר רביעי ראיתי המפרשים חלוקים בפירושו הר"י ן' מיגא"ש פירש קנה הכל חוץ ממצר רביעי דעבדינן ליה ד' פיסקא וקני לג' פיסקי מינייהו בר מפיסקא רביעאה ור"ש פי' חוץ ממצר רביעי התלם עצמו של מצר רביעי לא קנה. גם בפירוש מובלע נחלקו ולשון ן' מגאש דלא מבלע האי מצר רביעי עם השדה כולה אבל מבלע ונראים כשדה אחת קנה כולן. ור"ש כתב דלא מבלע בתוך המצרים שמכאן ומכאן וכו' וטעם ט' קבין לפי שהוא דבר חשוב כשדה וי"ל ששיירו וה"ה לגנה דחצי קב וכן בכל דבר כפי מה שהוא לחלוקה כמו שיתבאר פ"א מה' שכנים עכ"ל: מצר לו מצר מזרח כולו וחצי מצר מערב קנה באלכסון מצר הקצר לצד הארוך וכו' שם מצר לו מצר א' ארוך ומצר אחד קצר אמר רב לא קנה אלא כנגד הקצר א"ל רב כהנא ורב אסי לרב ויקנה כנגד ראש תור שתיק רב ומודה רב היכא דאיכא מצר ראובן ושמעון מחד גיסא ומצר לוי ויהודה מהאי גיסא מדהו"ל למיכתב ליה דראובן כנגד לוי ודשמעון כנגד יהודה ולא כתב ליה שמע מיניה כנגד ראש תור הוא דאמר ליה ופרשב"ם המוכר שדה לחבירו. בשטר המכירה מצר מערבי ארוך ק' אמה ומצר מזרחי קצר כנגדו חמשים אמה שלא הגיע אלא עד חצי השדה ומצר של צפון ודרום מימין ומשמאל מן המזרח עד המערב: אלא כנגד הקצר. כנגד מצר מזרחי הקצר דהיינו חצי השדה ומצר מערבי שהוא ארוך: מצרים הרחיב לו. דמצר שלם הוצרך לכתוב בשטר: ויקנה כנגד ראש תור. כלומר הא איכא למימר דדוקא כתב לו מצר למערב ארוך ומצר מזרח היינו כדי לקנות מצר מערב ק' אמה באורך המצר ומצר מזרח חמשים אמה וה"ד כגון שיקנה כל השדה כנגד ראשי השורות של מזרח ומערב: ומודה רב. מקמי דאישתיק אבל בתר דאישתיק אודי בתרוייהו עכ"ל וכן הסכימו התוספות והרא"ש ז"ל דהא דשתיק רב משום דאודו להו. וכתב הרא"ש ומה שהביא רב אלפס ז"ל ההיא דמודה רב כתב ה"ר יונה ז"ל כדי להשמיענו דפליגי כשמצר הארוך של אדם אחד ואפ"ה אמרו רב כהנא ורב אסי דקני כנגד ראש תור: ומ"ש רבינו בשם הרמב"ם ז"ל הוא בפכ"א וטעמו משום דס"ל ז"ל דהא דשתק רב משום דלא חש להשיבה הוא והלכה כרב: ומ"ש רבינו אפילו לא מצר לו מצר צפון ודרום נתבאר בדברי הרא"ש ז"ל שכתבתי בראש סימן זה: לא סיים לו אלא ד' מצרים וכו' מיבעיא ולא איפשיטא שם וכתב הרא"ש איבעיא להו סיים לו את הקרנות ד' קרנות בד' שדות מהו מי אמרינן לא מכר לו אלא מה שהוא כנגד הקרנות כמו שתי וערב ובלבד שיהיו לו ט' קבין באלו הרצועות דכיון דמכר לו שדה לא יפחות לו מט' קבין או דילמא אין דרך למכור כנגד הקרנות לבד ולקצר נתכוון ולא רצה להאריך ולכתוב מצר כל אורך הרוחות ואמר בלבו שמצר הקרנות יספיק למצרי כל השדה. כמין גם מהו כמין שני גמין א' במקצוע מזרחית צפונית ואחת במערבית דרומית מי אמרינן הרי יש כאן מצר של ד' רוחות וקנה הכל או דילמא לא קנה אלא רצועה אחת בין שני המצרים ובלבד שיהא בה ט' קבין ויתנו לו אף שלא כנגד המצרים עד תשלום ט' קבין בסירוגין מהו ועלו בתיקו ויהבינן להו הפחות עכ"ל וז"ל הרמב"ם בפכ"א סיים לו את הזויות בלבד ולא סיים לו את המצר של כל רוח או שסיים לו ב' מצרים כמין גם או שסיים לו חלק מכל רוח ורוח ה"ז לא קנה את כולה אלא יקנה ממנה כפי מה שמסר לו וכמו שיראו הדיינים וכתב ה"ה כולן בעיות בתלמוד עלו בתיקו ופסק רבינו שודא דדייני: (ב"ה) ויש לתמוה למה פסק בה שודא דדייני הו"ל לפסוק כשאר תיקו דדיינינן בהו קולא לנתבע :
היה מצר ראובן במזרח ומערב ומצר שמעון בצפון ודרום צריך לכתוב לו מצר ראובן מב' רוחות וכו' שם בגמרא וכתבו התוס' אע"פ שאם היה כותב לו קרקע שבין שדות ראובן ובין שדות שמעון לא היינו יכולין לומר שיקנה חצי שדה כזה דאם כן לא הוי בין שדות ראובן ושמעון בזוית ומיהו קאמר דקנה באלכסון לקרן דהויא בין שדות ראובן ושמעון בזוית: ונראה דה"ה אם מצר ראובן מזרח וצפון וכו' כלומר דלא תימא התם שאני שמצרי כל אחד אינם סמוכין שהרי מצר ראובן מזרח ומערב ומצר שמעון צפון ודרום אבל היכא שמצרי כל אחד סמוכים שמצר ראובן מזרח וצפון ומצר שמעון מערב ודרום אפילו לא כתב לו אלא השדה שבין ראובן ושמעון קנה הכל אלא בהא נמי לא קנה אלא באלכסון אבל הרמ"ה כתב דכיון שמצרי ראובן סמוכים זה לזה וכן מצרי שמעון הו"ל כמצר אחד ארוך וקנה הכל:
היה לו שדה ומכר ממנה סתם ולא פירש כמה ומצר לו מצר מערב וכו' בר"פ המוכר את הבית אסיקנא דדין מצר ארעא פליגא ובין מצר ארעא דמינה פסיק א"ל אלין מצרנהא פלגא לא א"ל אלין מצרנהא תשעה קבין ופרש"י ראובן שהיה לו שדה ומכר מקצתו לשמעון לצד מערב ומצד מזרח עיכב לעצמו ולא פי' כמה מכר וכמה שייר לעצמו אלא כך כתב המצרים שדה פלוני אני מוכר לפלוני מצד מערב לוי ומצד מזרח ארעא דמינה פליגא הקרקע עצמה שהיא שלי שחלוקה ממנה זו שמכרתי היא מצר מזרחי שלה. אי א"ל ואילין מצרנהא מצר מזרח פליגא מצר מערב פלוני וכן הולך וחושב כל המצרים והילכך האי ואילין מצרנהא יתר הוא ליפות כחו.
בית חדש (ב"ח) עריכה
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.
האומר לחבירו שדה פלוני כו' כ"כ הרא"ש בר"פ המוכר את הבית אמימרא דרב נחמן המוכר שדה לחבירו בבקעה גדולה וכו' וכמו שנתבאר בסי' שקודם זה סעיף כ' וכ"כ עוד הרא"ש באותו עמוד אמימרא דמצר לו מצר אחד ארוך וכו' וז"ל והאומר לחבירו שדה זו אני מוכר לך ולא מצר לו מצרים קנה כל השדה ואפילו כאנטוכיא כל זמן שאין המצר מפסיק: ומ"ש ואם סיים המצרים והזכיר מצר מזרחי ומערבי ולא הזכיר צפוני ודרומי וכו' כ"כ הרא"ש שם ודלא כדמשמע מפרשב"ם דבעינן נמי שהזכיר צפוני ודרומי דאל"כ לא קנה אלא תלם אחד דליתא: הזכיר מצרי מזרח ומערב ודרום ולא הזכיר צפוני וכו' שם בפלוגתא דרב ושמואל ורב אסי ופסק רבא הלכתא כרב דקנה הכל חוץ ממצר רביעי: ומ"ש בשם ה"ר יונה דברים ברורים הם: בד"א שלא קנה מצר רביעי וכו' שם איכא תרי לישני במאי דפסק רבא ומסקנא דגמרא כמ"ש רבינו וכ"פ הרמב"ם בפכ"א ובספר בדק הבית הקשה וז"ל ויש לתמוה למה פסק בה שודא דדייני הו"ל לפסוק כשאר תיקו דדינינן בהו קולא לנתבע וחומרא לתובע עכ"ל: מצר לו מיצר מזרח כולו וכו' שם מצר לו מצר אחד ארוך ומצר אחד קצר אמר רב לא קנה אלא כנגד הקצר א"ל רב כהנא ורב אסי לרב ויקנה כנגד ראש תור שתיק רב ומודה רב היכא דאיכא מצר ראובן ושמעון מחד גיסא ומצר לוי ויהודה מהאי גיסא מדהו"ל למיכתב ליה מצר ראובן כנגד לוי ולא כתיב ליה ש"מ כנגד ראש תור הוא דא"ל ופרשב"ם ומודה רב מקמי דאישתיק אבל בתר דאישתיק אודי בתרווייהו וכן הסכימו התוספות והרא"ש והיא דעת ה"ר יונה: ומ"ש בשם הרמב"ם דוקא שמצר הארוך היא של שני' וכו' בפכ"א וטעמו משום דס"ל ז"ל דהא דשתק רב משום דלא חש להשיב הוא והלכה כרב: ומ"ש רבינו אפילו לא מצר מצר צפון ודרום נתבאר בדברי הרא"ש ודלא כפרשב"ם וכמו שנתבאר בראש סימן זה: ומ"ש ואם מצר לו כו' פלגינן לה בתרי ראש תור כלומר באלכסון משני צדדיה וזהו דבר פשוט דמה לי חד ראש תור ומה לי תרי ראש תור. ופי' תור כתב רש"י בפ"ק דסוכה (דף ז') וז"ל ראש תור היא תלם מענה של סוף שדה שהתלמים כלי' והולכין באלכסון זה ארוך מזה מעט עכ"ל. ובזה מתיישב מה שהוצרך רבינו להודיענו דפלגינן לה בתרי ראש תור לאשמועינן דלפעמים התלמים כלי' בסוף השדה והולכין באלכסון משני צדדין כזה ?. ולא כתב רבי' שאם כל הד' מצרים קצרים דפלגינן לה בארבע' ראש תור לפי שכיון שאין דרך ראש תור אלא בסוף שדה ולא בתחלה לא פלגינן ליה אלא בתרי ראש תור ולא בארבעה ראש תור ואין לדקדק על זה דא"כ למה כתב רבינו ומצר דרום ארוך די"ל דבא להודיע דאם המצר דרום ארוך לא פליג ליה בתרי ראש תור אלא במצר צפון לאפוקי אם גם מצר דרום קצר הרשות ביד המוכר למפלג ליה בתרי ראש תור בדרום או בצפון כל היכא דבעי דיד הלוקח על התחתונה: לא סיים לו אלא ד' מצרים שבד' קרנות וכו' כל הנך בעיות עלו בתיקו ריש פ' המוכר את הבית: ומ"ש ובלבד שיהיו ט' קבין כ"כ הרא"ש שם:
היה מצר ראובן במזרח ומערב וכו' שם בגמרא: ומ"ש ונראה דה"ה וכו' אבל הרמ"ה וכו' דברים ברורים הם לכל אחד לפי סברתו:
היה לו שדה ומכר ממנה סתם וכו' שם אסיקנא הכי אליבא דאביי: