טור ברקת/תפז
שולחן ערוך
עריכה- סימן תפ"ז - סדר תפילת ערבית של פסח - ובו שלשה סעיפים[1]
- סדר היום שחרית ומנחה וערבית אומר ג' ראשונות ושלש אחרונות וקדושת היום באמצע: אתה בחרתנו וכו' ותתן לנו ה' אלהינו את יום חג המצות הזה את יום טוב מקרא קדש הזה זמן חרותינו. יעלה ויבא והשיאנו. וחותם "מקדש ישראל והזמנים". ואם אמר "מקדש השבת" ותוך כדי דיבור חזר בו - יצא. אחרי שהוא יודע שהוא יום טוב. ואם חל בשבת אומר "את יום המנוחה הזה את חג המצות הזה" וחותם "מקדש השבת וישראל והזמנים". ואין אומרים ברכה מעין ז'. אין ש"ץ מקדש בבית הכנסת.
- שכח לומר "אתה בחרתנו" ואמר "יעלה ויבא" - יצא.
- בליל א' גומרין את ההלל בציבור בנעימה בברכה תחילה וסוף. וכן ליל ב' יום טוב של גליות.
טור ברקת
עריכה"ליל א' של פסח גומרין את ההלל בציבור וכו'" - איתא בזוהר פרשת אמור דף צ"ה (ח"ג צה, א) וזה לשונו: "בגיניה כך בד' עשר מתקני גרמייהו ומעברי חמץ מבינייהו ועיילי ברשותא קדישא וכדין מתעטרי חתן וכלה בעטרוי דאימא עילאה ובעי בר נש לאחזאה גרמיה דאיהו בר חורין וכו' ועל דא אשתני ליליא דא משאר לילוון ובעינן למעבד שמא בכול' ולמחדי בהאי לילא בגין דחדוותא הוא לעילא ותתא וכו' בגין כך בהאי ליליא דזווגא אסתכם וישראל אתקשרו בההוא חדוותא עבדינן שלימו וכו' על דא חדוותא דכלא ושלימו דהללא בגין ההוא חולקא דאתקשרו ביה וכו'".
והנה נתבאר מזה המאמר כי צריך לומר הלל גמור בליל פסח. וזה יהיה בבית הכנסת מעומד כי מה שאנו אומרים בבית אין זה הלל גמור כלל. ומה גם שהוא נאמר למקוטעין ולא יתכן לומר הלל מיושב - מכל שכן הלל גמור. וצריך לומר אותו "בברכה תחילה וסוף" כי בזה נקרא 'הלל גמור'.
וצריך לקרא אותו "בנעימה" - כן אמרו חז"ל "הקורא בלא נעימה קרי עליה גם אני נתתי להם חוקים לא טובים ומשפטים בל יחיו בהם". ולכן מי שאינו עושה כך פוגם שמחה העליונה כמ"ש במאמר "ונפשו לא חיה" שנאמר "לא יחיו בהם" ח"ו.
"וכן ביום טוב שני" בב' יום טוב של גליות כדי להוסיף שמחה למעלה.
- ^ אצלנו בשו"ע יש ד' סעיפים. ואולי כך יש להגיה כאן. וצע"ע - ויקיעורך