טור אורח חיים תקכה

אורח חיים · יורה דעה · אבן העזר · חושן משפט
צפייה בדפוסים הישנים להגהה ולהורדה · מידע על מהדורה זו

<< | טור · אורח חיים · סימן תקכה (מנוקד) | >>

סימן זה ב: שולחן ערוך · לבוש · ערוך השולחן · שולחן ערוך הרב
ארבעה טורים באתרים אחרים:    תא שמעעל התורהספריאשיתופתא
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסימן זה

מפרשים בהמשך הדף (שלימות: 75%):    בית יוסף ב"ח דרכי משה ד"מ הארוך דרישה פרישה

טור עריכה

הלואת יום טוב פליגי בה רבה ורב יוסף, רבה אמר ניתנה ליתבע בדין ורב יוסף אמר לא ניתנה ליתבע. יש פוסקין כרב יוסף, ורב אלפס פסק כרבה וכן דעת התוספות.

כתב הרמב"ם: גבאי צדקות גובין מן החצירות ביום טוב, אבל לא יכריזו כדרך שמכריזין בחול, אלא גובין בצנעה ונותנין לתוך חיקם, ומחלקין לכל שכונה ושכונה בפני עצמה.

בית יוסף עריכה

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

הלואת י"ט פליגי בה רבה ורב יוסף וכו' בר"פ שואל (קמח:) ופירש"י לא ניתנה ליתבע בב"ד שאין ב"ד נזקקין לה לעולם ומפרש התם טעמא דרב יוסף משום דאי אמרת ניתנה ליתבע אתי למיכתב טעמא דרבה משום דאי אמרת לא ניתנה ליתבע לא יהיב ליה ואתי לאימנועי משמחת י"ט וע"כ לא איפליגו אלא בלא משכון אבל במשכון הא תנן שואל אדם מחבירו וכו' ואם אינו מאמינו מניח טליתו אצלו ועושה עמו חשבון לאחר השבת:

ומ"ש רבינו שהרי"ף פסק כרבה אינו ברור שהוא כתב דאיכא מאן דפסק כרב יוסף משום דרביה דרבה הוא ועוד דהא רב אויא סבר לה כוותיה דשקיל משכנתא פי' בשעת הלואה ורבה בר עולא קא מערים אערומי שלא היה תובעו בפירוש אלא אומר לו הלויני וכשהלוהו אומר לו יש לי אצלך כך וכך ואיכא מאן דפסק כרבה משום דהוא בתרא וקי"ל כבתראי עכ"ל. ונראה שלא הכריע כדברי שום אחד מהם וכ"כ הר"ן וה"ה שהרי"ף לא הכריע בזה דבר:

ומ"ש שהתוספות פסקו כרבה כ"כ שם הרא"ש בשמם וכן פסק הרמב"ם בפ"ד: וכתב הר"ן דאפילו לדברי מי שפוסק דלא ניתנה ליתבע אי תפיס מלוה לא מפקינן מיניה כי הא דרבה בר עולא דמערי' ושקיל מיניה ועוד דאנן לא ניתנה ליתבע קא אמרינן כלומר בב"ד אבל בין דידיה תבעה ואי תפיס תפיס ולא עוד אלא דאי אזל אידך ותפיס מיניה מידי מפקינן מיניה דלוה ויהבי' למלוה דהשתא לאו הלואת י"ט מגבינן אלא גזילה דמפקי' ומיהו היכא דלא תפס מלוה זוזי אלא משכון והדר לוה ותפיס ההוא משכון גופיה לא מפקינן מיניה דהא לא קנינהו מלוה לגמרי וכי הדר תפיס ליה לוה דידיה קא תפיס הלכך אי מפקינן ליה מידי לוה הלואת י"ט הוא דקא מגבינן: וכתב עוד דאמרינן בגמרא גבי י"ט של ר"ה אם היה החדש מעובר דאמרינן עלה שאני התם דאיגלאי מלתא דחול הוא כתב הרשב"ם מכאן נ"ל ללמוד דכ"ע בי"ט דרבנן ניתנה ליתבע ואינה ראיה אצלי דשאני הכא שנהגו בראשון בטעות אבל לדידן דעבדינן תרי יומי מתקנתא אפשר דאפי' הלואת י"ט שני לא ניתנה ליתבע עכ"ל: ולענין הלכה כיון שהרמב"ם והתוס' מסכימים דהלכה כמ"ד ניתנה ליתבע הכי נקטינן :

כתב הרמב"ם גבאי צדקה גובין מן החצירות ביום טוב אבל לא יכריזו כדרך שמכריזין בחול וכו' כ"כ בפ"ד מהלכות י"ט וכתב ה"ה שהוא ירושלמי וברייתא במסכת דמאי:

בית חדש (ב"ח) עריכה

  • הלואת יו"ט פליגי בה וכו' ר"פ שואל אדם:
  • ומ"ש יש פוסקין כו' כ"כ הרי"ף ומשמע דרב אלפס פסק כרבה לא משמע הכי בספרי הרי"ף שבידינו היום דכתב שתי הסברות ולא הכריע ואין ספק דבספר הרי"ף שביד רבינו היה כתוב דהכריע כרבה:

דרכי משה עריכה

(א) ובתא"ו נ"ד ח"א דשבת וי"ט דין אחד להם: