טור אורח חיים שצד
<< | טור · אורח חיים · סימן שצד (מנוקד) | >>
סימן זה ב: שולחן ערוך · לבוש · ערוך השולחן · שולחן ערוך הרב
ארבעה טורים באתרים אחרים: תא שמע • על התורה • ספריא • שיתופתא
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסימן זה
טור
עריכהספק עירוב, כגון ספק אם היה קיים בין השמשות אם לאו, כשר.
והוא שיהיה לו חזקת כשרות, כגון שהניחו שם ואירע בו ספק. אבל אם לא היה לו חזקת כשרות, כגון ספק אם הונח שם אם לאו, לא.
וצריך שיהא בין השמשות במקום שראוי ליטלו.
הלכך, נפל עליו גל, אם יכול ליטלו בלא מרא וחצינא כשר, ואם לאו פסול.
ואם נתנו במגדל ונעל לפניו ואבד המפתח, אם הוא של לבנים מסודרין אלו על אלו בלא טיט וטיח, ביום טוב הוי עירוב מפני שיכול לסותרו וליטלו. אבל בשבת, או בי"ט והוא של בנין, אינו עירוב. ואם המגדל כלי של עץ והמנעול קשור בחבל ויכול לחתכו בסכין, הוי עירוב. אבל מנעול של עץ או של מתכת, אסור לחתכו אף בכלים, דאף בכלים יש משום בנין וסתירה, אם לא יהא עשוי משברי כלים מחוברים על ידי זפת, בההיא דוקא אין בו משום בנין.
ואם מצא מפתח ביום טוב בין בעיר בין בשדה, הוי עירוב, שיכול לטלטלו ולפתוח אע"פ שלא היה בידו בין השמשות, כיון שמצוי הוא שימצאנו חשבינן ליה כאילו הוא בידו. בשבת, בעיר הוי עירוב שיכול להביאו על ידי גגין וחצרות, בשדה אינו עירוב.
בית יוסף
עריכהדף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.
ספק עירוב כגון ספק אם היה קיים בין השמשות וכו' משנה בפרק בכל מערבין (דף ל"ה) נתגלגל חוץ לתחום וכו' ספק מבע"י או משחשיכה ר"מ ורבי יהודה אומרים הרי זה חמר גמל רבי יוסי ור"ש אומרים ספק העירוב כשר וידוע דהלכה כמותם לגבי ר"מ ורבי יהודה אע"ג דלגבי עירובי תחומין מיתניא מתני' ה"ה לגבי עירובי חצירות ושיתופי מבואות דכשהיו קיימין בבין השמשות סגי וכן דעת הרמב"ם בפ"א שאע"פ שעירובי חצירות משום דירה כיון שהיו דרים יחד בבין השמשות סגי וכ"כ הגהות בסוף ה"ע שהיה נוהג הר"מ לאכול העירוב משחשיכה מיד וטעמא משום דגבי עירובי תחומין נמי מטעם דירה אתינן לה ואפילו הכי בבין השמשות סגי ה"ה לעירובי חצירות ושיתופי מבואות וכן דקדק המרדכי בפרק בכל מערבין :
ומ"ש אבל אם לא היה לו חזקת כשרות וכו' שם בגמרא דף ל"ו משמע הכי גבי הא דתניא כיצד א"ר יוסי ספק עירוב כשר:
וצריך שיהיה בין השמשות במקום שראוי ליטלו וכו' גז"ש במשנה הנזכר ובגמרא:
ומ"ש ואם נתנו במגדל ונעל לפניו וכו' משנה שם (דף ל"ד) נתנו במגדל ונעל לפניו ואבד המפתח הרי זה עירוב ובגמ' אמאי הוא במקום א' ועירובו במקום אחר הוא ואוקמוה רב ושמואל במגדל של לבנים ור"מ היא דאמר בפ' המביא כדי יין פוחת בתחל' ונוטל ומתני' בי"ט היא ואביי ורבא מוקמי ליה במגדל של עץ ובדקטיר המנעל בחבל ובעי סכינא למפסקיה וכתב רבינו שתי האוקימתות משום דמשמע דלענין דינא לא פליגי אלא דכל חד מוקי מתניתין במאי דמסתבר טפי ומשמע ליה דמדאוקמוה למתניתין כר"מ הכי קיימא לן:
ומ"ש אבל מנעול של עץ או של מתכת אסור דאף בכלים יש משום בנין וכו' כ"כ הרא"ש שם ודייק רבינו להתנות שיהיה המגדל של עץ לשיהיה מותר לחתוך המנעול הקשור בו בחבל משום דאילו הוה מגדל של בנין היה אסור וכדאמר שמואל בפרק המביא כדי יין (לא.) חותמות שבקרקע מתיר אבל לא מפקיע ולא חותך:
ומ"ש ואם מצא מפתח בי"ט וכו' בשבת בעיר הוי עירוב וכו' גז"ש (דף ל"ה) בגמ' על הבריית' חסורי מחסר' והכי קתני נתנו במגדל ונעל בפניו ואבד המפתח ה"ז עירוב בד"א ביו"ט אבל בשבת אין עירובו עירוב נמצא המפתח בין בעיר בין בשדה אין עירובו עירוב רא"א בעיר עירובו עירוב בשדה אין עירובו עירוב בעיר עירובו עירוב כר"ש דאמר א' גגות ואחד חצירות וא' קרפיפות רשות אחת הן לכלים ששבתו בתוכן וכיון דקי"ל כר"ש כמ"ש בסימן שע"ב א"כ ה"נ קי"ל כר"א ומוכח בגמ' דהיינו בנמצא בשבת אבל בי"ט לא שני לן בין עיר לשדה וכן כתבו התוספות שם וכ"פ הרא"ש שם ומדברי הרמב"ם בפ"א נראה דכי היכי דאמרינן גבי עירובי תחומין כל דבר שהוא משום שבות לא גזרו עליו בין השמשות ה"ה לעירובי חצירות ושיתופי מבואות שאם היה בין השמשות במקום שא"א ליטלו אלא א"כ יעבור על שבות דרבנן חשיב ראוי ליטלו וכתב ה"ה שכן דעת המפרשים ותימא דע"כ לא אמרינן הכי אלא גבי עירובי תחומין משום דאין מערבין אלא לדבר מצוה לא גזור רבנן משום שבות וכ"כ הרמב"ם בפ"ו מה"ע שכל דבר שהוא מדברי סופרים לא גזרו עליו בין השמשות במקום מצוה או בשעת הדחק אבל גבי עירובי חצירות מאי מצוה איכא ואפשר דכיון שאם לא עירב אפשר לבא לטלטל באיסור וכשמערב פורש מאיסור זה מצוה חשיבא אי נמי דחשיב שעת הדחק:
בית חדש (ב"ח)
עריכהדף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.
ספק עירוב במשנה בפ' בכל מערבין (ד' ל"ה) פליגי בה תנאי ולר"מ ור' יהודה ה"ז חמר גמל ואסור לו לילך אלא אלפים אמה שבין ביתו לעירובו והלכה כר' יוסי ור"ש דספק עירוב כשר דהלכה כר' יוסי לגבי ר"מ ור"י:
ומ"ש הלכך אם נפל עליו גל וכו' פי' דכשיכול ליטלו בלא מרא וחצינא דליכא איסורא דאורייתא אלא טילטול אבנים שבגל דשבות דרבנן הוא וקי"ל כרבי דכל דבר שהוא משום שבות לא גזרו עליו ב"ה אבל בדצריך מרא וחצינא דאית ביה איסורא דאורייתא דחופר ובשדה אית ביה משום חורש לא הוי עירוב:
ואם נתנו במגדל וכו' עד סוף הסי' משנה וגמרא לשם (דף ל"ד ול"ה) וע"פ מ"ש התוס' והרא"ש וע"ל בסי' שי"ד ואע"ג דסוגיא זו משמע דבע"ת קאמר והתם הוא כיון דאין מערבין ע"ת אלא לדבר מצוה לא גזרו עליו ב"ה אבל ע"ח ושיתופי מבואות שמערבין לדבר הרשות מנ"ל שהקילו בו יש לומר דכל היכא דאיכא לחלק בין זו לזו קמפרש לה תלמודא שמעינן דהיכא דתנן לה סתמא ולא מפרש מידי אין לחלק ביניהם:
דרכי משה
עריכה(א) ובהג"א שם דכן היה נוהג מהר"ם ובמנהגים של מהר"א טירנא דיש לאוכלו בשחרית בשבת וכן הוא בגמרא פרק כל כתבי (קיז:):