טור אורח חיים רצה
<< | טור · אורח חיים · סימן רצה (מנוקד) | >>
סימן זה ב: שולחן ערוך · לבוש · ערוך השולחן · שולחן ערוך הרב
ארבעה טורים באתרים אחרים: תא שמע • על התורה • ספריא • שיתופתא
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסימן זה
טור
עריכהונוהגין לומר "ויהי נועם", לפי שהוא מזמור של ברכה שבו בירך משה לישראל בשעה שסיימו מלאכת המשכן. ונוהגין לכפול פסוק "אורך ימים אשביעהו", שע"י כן נשלם השם היוצא ממנו.
ואומרים סדר קדושה, לפי שהוא זמן חזרת רשעים לגיהנם ששבתו בשבת ועל כן מאריכין בעניני תפלות כי ממתינין להם שיסיימו כנסיה אחרונה של ישראל תפלתם, ועל כן נוהגין במקצת מקומות להאריך הרבה בויהי נועם וסדר קדושה, וכן כתב רב עמרם: זה שנהגו לומר ויהי נועם וקדושה דסדרא בנעימה ובאריכות נועם באפוקי שבתא, כדי שישתהו ישראל בהשלמת סדריהם כדי להאריך לרשעים מלחזור לגיהנם, דבמ"ש צועק הממונה על הרוחות חזרו לגיהנם שכבר השלימו ישראל את סדריהם.
ומתחילים ב"ואתה קדוש", לפי שאין גאולה בלילה. ונוהגין באשכנז כשאין אומרים ויהי נועם, כגון שחל י"ט באמצע השבוע, אז אין אומרים ג"כ סדר קדושה, וכן כתב רב שר שלום: אין אומרים ויהי נועם אלא ממ"ש לחול, לא במוצאי י"ט, ואפילו חל י"ט באמצע שבת או צום כפור דליכא ששת ימי המעשה, אין לומר ויהי נועם במ"ש כיון דאמר ומעשה ידינו תרי זימני בעינן שיתא יומא כולא דחול, וכל היכא דליכא ויהי נועם אין אומרים סדר קדושה. ואין נוהגין כן בספרד, אלא מתחילין פסוק אורך ימים אשביעהו וגו' ואתה קדוש.
ומבדיל ש"צ להוציא מי שאין לו יין שיוצא בזה ידי חובתו, דאע"פ שמבדילין בתפלה צריך להבדיל על הכוס.
ורגילין להזכיר אליהו הנביא, ופירש ב"ה הטעם לפי שהוא עתיד לבשר הגאולה, ואיתא בעירובין (דף מג:): מובטח להן לישראל שאין אליהו בא לא בערבי שבתות ולא בערבי י"ט, ועל כן אנו מתפללין כיון שעבר השבת ויכול לבא שיבא ויבשרנו.
ונוהגים לומר פסוקים של ברכה, כגון "יפתח ה' לך את אוצרו הטוב", כדי שיתברכו במעשה ידיהם.
בית יוסף
עריכהונוהגין לומר ויהי נועם כל סי' זה פשוט וא"צ ביאור:
בית חדש (ב"ח)
עריכהונוהגין לומר ויהי נועם וכו' ואומר סדר קדושה לפי שהוא זמן חזרת רשעים וכו'. נראה דהכי פירושו דלכך אומרים ואתה קדוש לפי שהוא זמן חזרת רשעים ועל כן מאריכין בעניני תפלות כי ממתינין להם וכו' והטעם דממתינין להם הוא לפי שהקב"ה יושב וממתין לשמוע תהלות ישראל עד שיסיימו כי על זה אמר ואתה קדוש יושב תהלות ישראל כדברי רז"ל לפיכך ממתינין לרשעים ג"כ עד שיסיימו כנסיה אחרונה של ישראל בעוד שהקב"ה ממתין לשמוע כל תהלות ותפלות ישראל וכיון שיש שייכות לפסוק ואתה קדוש במוצאי שבת אומרים ג"כ סדר קדושה וקרא זה אל זה ואמר הסדר שהמלאכים משבחים לפניו ית' ומספרים קדושתו בכל העולמות וע"כ נוהגים להאריך בהם וכו':
ומ"ש ומתחילין בואתה קדוש לפי שאין גאולה בלילה, איכא להקשות למה לא יאמרו ואני זאת בריתי דבליל ט' באב דאין אומרים ג"כ ואני זאת בריתי כתב רבינו בסי' תקנ"ט טעם אחד לפי שהיה נראה כמקיים ברית על הקינות ועוד טעם אחר לפי שהכל בטלין מתלמוד תורה שכרת ברית עם ישראל בשביל התורה דניתנה בג' בריתות אבל ליל מ"ש דכל השנה למה לא יאמרו ואני זאת בריתי ונראה ודאי כיון דבליל ט"ב צריך להתחיל ואתה קדוש משום דאין גאולה בלילה וגם דהכל בטלין מת"ת לפיכך גם בליל מ"ש דכל השנה אין אומרים לא ובא לציון ולא ואני זאת בריתי כדי שלא יהא הדבר חלוק ליל מ"ש דכל השנה מליל ט"ב דאם יהיו מתחילין לומר בכל ליל מ"ש ואני זאת בריתי יבא כל יחיד ויחיד המתפלל בביתו בליל ט' באב ג"כ להתחיל ולומר ואני זאת בריתי על כן כדי שלא יהא הדבר חלוק זה מזכיר וזה אינו מזכיר השוו מדותיהם וכיוצא בזה אמרו במשיב הרוח כדי שלא יהא הדבר מעורב ביניהם זה מזכיר וזה אינו מזכיר כדלעיל בסי' קי"ד בשם הירושלמי ע"ש:
ומ"ש ונוהגין באשכנז כשאין אומרים ויהי נועם כגון שחל י"ט באמצע השבוע אז אין אומרים ג"כ סדר קדושה, איכא למידק היאך תלוי זה בזה ולמאי דפרי' ניחא כדי שלא יהא הדבר מעורב זה יאמר וזה לא יאמר ועוד נמצא טעם אחר בספר אבודרהם ע"ש:
ומ"ש ורגילין להזכיר אליהו הנביא וכו', משמע דבבית הכנסת היו מזכירין הש"ץ והקהל יחד וכ"כ האבודרהם ואין נוהגין כך במדינות אלו אלא כל א' בביתו מזכיר אליהו הנביא:
ופירש ב"ה הטעם וכו'. יש מקשין לפ"ז א"כ נזכיר אליהו הנביא גם במי"ט וי"ל דכיון דמזכירו בכל מ"ש שוב א"צ להזכירו עוד באותו שבוע דדי בפעם אחת בשבוע כי היכי דמזכירין בשל השנה פעם אחת במ"ש כשאין חל בו י"ט ועוד דבשורת הגאולה יש לה שייכות טפי אצל שמירת שבת כמ"ש רז"ל בפ' כל כתבי אלמלי שמרו ישראל שתי שבתות מיד נגאלין:
דרכי משה
עריכה(א) כתב הכלבו יש נוהגים כשא"א ויהי נועם א"א ויתן לך ומנהג טעות דויתן לך אומרים לעולם שהוא סימן טוב: